אני מעונין בהצעת מחיר לחתימה עבור הגדלה מ A1X40 לA3X40 הלוח כבר מוכן ל3X40 רק צריך להעביר טסט ח”ח היות ואין לי זמן לבצע את זה אני הכננתי את הלוח ליפני כשנה אשמח מאוד לקבל הצעות זה בדרך חברון בירושלים תודה רבה

יש לי הרגשה

.שזמן יש לך אך רישיון חשמלאי אין לך

ומה שאתה זקוק הוא קודם כל חשמלאי שיבדוק טוב טוב את המתקן לפני שהוא מקבל עליו את האחריות ומזמין בדיקה

האם נכון לומר שצריכת החשמל של קומקום חשמלי הוא בערך 10 אמפר ואם כך הדבר הרי צריך להכין בעבורו שקע כוח.מישהו יכול לענות בעניין .

או פחות, ולכן הם צורכים פחות מ 10A (כ 8.5A). גם אם הם צורכים 10A בדיוק, עדיין לא צריך שקע כוח.

אני אישית מעדיף מעגל סופי נפרד עבור קומקום.

Q=M·C·ΔT.

אפילו אני כבר שכחתי איך עושים את זה

מאחר ובקומקום לא משתמשים רצוף ,אלה מספר דקות, אין בעיה ואתה יכול להשתמש בכל נקודה במתקן,

א. הקומקום צורך פחות מ 10 אמפא

ב. מערכת ה בימטל במפסק האוטומטי מפסיקה את הזרם במעגל רק אחרי העמסה של יותר מ130% מהזרם הנקוב הרשום על המפסק

עוזו, אני לא חושב שכאן זה המקום לדבר על גופי תאורה. יש פורום שמתעסק רק בזה, כנס אליו

תודה רבה על ההמלצה שלך אבל תסמוך עליי בבקשה שאני יודע היכן לשאול את השאלות שלי והשאלות שלי לא עוסקות בגוף התאורה אלא בחשמל.

לחברה ליבוא רכיבי חשמל לתעשיה דרוש איש מכירות שטח בעל נסיון במכירות. אסטרטיבי, דינמי בעל כושר ביטוי ויכולת ניהול מו”מ ושכנוע.

מגורים באזור הצפון, חובה רקע טכני מתאים או הכרות עם המגזר החשמל הסיטונאי חובה.

https://www.planetnana.co.il/pitrnot/

נבקש לשלוח קורות חיים במייל:

pitrnot@bezeqint.net

לחברה ליבוא רכיבי חשמל לתעשיה דרוש איש מכירות שטח בעל נסיון במכירות. אסטרטיבי, דינמי בעל כושר ביטוי ויכולת ניהול מו”מ ושכנוע.

מגורים באזור הצפון, חובה רקע טכני מתאים או הכרות עם המגזר החשמל הסיטונאי חובה.

https://www.planetnana.co.il/pitrnot/

נבקש לשלוח קורות חיים במייל:

pitrnot@bezeqint.net

בדיקת גופי חימום.הספקים 650W לאחר בדיקת רציפות בן שני הקטבים.אני בודק בעזרת הבו את התנגדותם כמה התנגדות צריך להיות לגוף כזה?איך אני בודק אם מגר גוף חימום בן הפאזה לגוף המתכתי כמה הוא צריך להראות לי במידה והגוף תקין?במידה והוא בסוף ?

בין הפאזה לגוף: אם המכשיר תקין – צריך להיות לפחות כמה מגה אוהמים. אם המכשיר לא תקין – כמה עשרות אוהם.

אין לי מושג לגבי התנגדות בין הקטבים, אבל אני מניח שמתוך ההספק הרשום על המכשיר תוכל לגלות מה ההתנגדות הסבירה (חלקי 240).

מתח בריבוע חלקי ההספק שווה ההתנגדות.

רק רגע דני קודם כול תזכיר לי מה זה הפסדים מכניים במנוע ?

והם נכון המשפט שנניח שיש לי מנוע שמהירות הנומינלית שלו 3000 סל”ד זאת אומרת שאין שום אפשרות שהרוטור יסתובב במהירות גבוהה יותר זאת למעשה המהירות המכסימלית שלו ואם נחבר לו מנגנון כלשהו לשינוי המהירות(וסת מהירות, משנה תדר וכו)זאת יהיה על מנת להקטין את המהירות שלו בשביל שצריכת הזרם תהיה קטנה יותר . האם ניסחתי נכון ?



דרך אגב תודה על התשובות

למנוע יש הרבה הפסדים. הפסדי נחושת (המוליכים), הפסדי ברזל (עניבת החשל והפסדים מגנטיים), הפסדים מכניים (הסבת ההספק האלקטרומגנטי להפסק מכני כרוך בהפסדים), והפסדים אחרים שלרוב זניחים. אם יש טבעות/פחמים, אז גם עליהם יש הפסדים.

המשפט שאמרת נכון לגבי מנוע סינכרוני.

האם הפסדי נחושת הכוונה לליפופים של המנוע

ההספדים מההספק (החום) שנוצר מההתנגדות על המוליכים של הליפופים של המנוע.

אוקיי ומהם הפסדי הברזל הכוונה לברזל עצמו ממנו עשוי הסטטור (המעטפת החיצונית של המנוע)?

הכוונה להפסדים המגנטיים. ליבות הברזל שעליהם יושבים הסלילים. המנוע הוא בעצם שנאי, אז במעבר ההספק מהצד הראשוני למשני, יש הפסדים על השנאי הזה עקב ההמרה המגנטית (רמת הפרומגנטיות איננה אינסוף ויש עניבת חשל כתוצאה משינויי השטף ובנוסף יש מערבולות).

בשנאי – נמדדים ההפסדים האלו במצב ריקם כי אין זרם במוליכים = הפסדי הנחושת זניחים, ואז כל ההפסדים הם מהמגנטיות. במנוע – יש הפסדים אחרים לא זניחים גם במצב ריקם, אבל אפשר לקבל בכ”ז הערכה גסה של הפסדי הברזל.

הבנתי אותך דני פחות או יותר . אבל בשורה התחתונה את מי זה מעניין ההפסדים האלו מתי יש להתייחס אליהם כי הרי בסופו של דבר החשמלאי מחבר את המנוע לרשת על פי חוקי החשמל(חתך מוליכים מתאים הגנה מתאימה ) וזהו .החשמלאי לא מעניין אותו נצילות המנוע ,זה בטח יותר מעניין את היצרן.

מחברים את המנוע לפי הנתונים, וזהו. עובד – עובד. לא עובד – לא עובד.

ברגע שהחשמלאי שואל שאלות כגון “כמה אחוזים מהעומס אני מעמיס?”, “מה היעילות של המנוע?”, “האם כדאי לי מנוע השראתי או סינכרוני?”, “מה החליקה הקריטית של המנוע?” או כל שאלה תיאורתית – אז הוא חורג מהתחום המעשי ועובר לתחום התיאורתי.

עד שהחשמלאי מעוניין בתיאוריה, למה שיהיה איכפת לו? :-)

אתה שאלת שאלה תיאורתית, ולכן עניתי עם החישובים. במעשי – אין צורך לדעת. תעמיס, וברגע שתריח ריח שרוף – תדע שהעמסת יותר מדי :-)

השאלה שלי עכשיו היא כזאת אם נניח שיש לי מפוח או משאבת ואקום ואני צריך מנוע חשמלי על מנת להפעיל אותה איך או על סמך מה אני קובע באיזה מנוע לבחור מנוע של 9 קילוואט מנוע של 11 קילוואט מנוע של 30 קילוואט . איזה מנוע לבחור .?

או על המשאבה?

מפוח תלת פאזי הסלילים שלו מחוברים בכוכב והוא אמור להסתובב במהירות של 1500 סל”ד כתוב שצריכת הזרם שלו אמורה להיות 1.4 אמפר(האם זה הזרם הנומינלי)?

כתבת: “מפוח או משאבת ואקום ואני צריך מנוע חשמלי על מנת להפעיל אותה”

אם המפוח הוא תלת-פאזי, כוכב, 1500 סל”ד 1.4 אמפר (כן – זה נומינלי), אז מדוע אתה צריך “מנוע כדי להפעיל אותה”?

יש לך מפוח? או שאתה מייצר מפוח?

אתה צודק לא התנסחתי בצורה נכונה. בדרך כלל מפוחים קטנים כבר מגיעים עם מנוע מובנה בתוכם והם אינם צריכים מנוע נוסף לצורך הפעלתם.

בוא לצורך העניין נניח שיש לי משאבת ואקום שצריכה מנוע חשמלי על מנת להסתובב אני רק יודע שהמהירות שלה היא 2950 סל”ד והיא עומדת באיזשהו תקן אירופי.זה הכל עכשיו איך אני אדע באיזה מנוע לבחור בשביל להפעילה?

חייבת להיות בדיוק 2950 סל”ד? לא כתוב שום דבר? אין מודל? מידע באינטרנט?

צריך עוד נתונים.

זאת משאבה של “בקר”יצרן גרמני ואיבדתי את החוברת של המשאבה.בכל מקרה על סמך מה אני קובע באיזה מנוע להשתמש כאשר יש לי צרכן שזקוק למנוע חשמלי להפעלתו.מהם הנתונים שאני צריך לדעת עליו ?

לא פשוט לענות על שאלתך כי אין מספיק נתונים.

מומנט דרוש? מהירות הסיבוב הדרוש – האם היא מדוייקת או בערך? מינימום או מקסימום?

אולי תבדוק את המודל של המשאבה ותחפש ספרות באינטרנט על המשאבה.

אוקיי בכללי הבנתי שאני צריך לאסוף נתונים בעיקר של מהירות ומומנט.

כמו כן תוכל לתת הסבר לגבי צורת חיבור של כוכב משולש לא בשנאים אלא במנועים חשמליים.

איך מחברים מנוע בכוכב ואיך מחברים מנוע במשולש ואיך מחברים מנוע בכוכב משולש(אני מבין שהדרישה ה

זאת קיימת במנועים מעל 4 כוח סוס).







נ.ב- איפה היית 3 ימים כבר התחלתי לדאוג…..

אני כל כך עסוק כל הזמן… מיליון דברים, אין זמן לנשום.

לעצם שאלתך – לדעתי זה תלוי בקופסת החיבורים. אם יש שישה חיבורים – שתי שורות שבכל שורה יש שלושה חיבורים, אז לרוב הסלילים נמצאים באלכסון ולכן אם מחברים כל חיבור עליון לחיבור שמתחתיו (וכך יש שלושה חיבורים = שלושה טורים) – זה יהיה חיבור משולש. אם תחבר את כל השורה העליונה (או התחתונה) זה לזה – ותחבר את המתח לחיבורים בשורה התחתונה – זה יהיה חיבור כוכב (והשורה העליונה זו האפס).

מעבר לזה, אני לא בטוח שאני יכול לענות על השאלה כי אף פעם לא ניסיתי לחבר מנוע בצורה שונה ממה שהיה מחובר מלכתחילה :-)

תן לי רגע אחד להבין משהו . הסלילים שמגיעים לקופסת החיבורים אלו שמחברים אליהם את מתח הרשת אלו סלילי הרוטור או הסטטור.

כמו כן שמתי לב שאכן בדרך כלל הסלילים בקופסא מחוברים באלכסון(לא ברור למה )עכשיו בחיבור משולש אין חשיבות לאיזה שורה אנו נחבר את מתח הרשת לעומת זאת בחיבור כוכב אנו צריכים לחבר את מתח הרשת לצד הלא מגושר . האם זה נכון ?

למיטב ידיעתי, חיבורי הרוטור תמיד מחוברים בכוכב. לכן אין סיבה ל”קופסת חיבורים” עבור הרוטור (חיבורים – אולי, אבל קופסא עם 6 חיבורים – אין סיבה).

לכן הסלילים הם של הסטטור.

הסלילים מחוברים באלכסון כדי שתוכל לחבר במשולש ע”י חיבור מלמעלה למטה (ישר מלמעלה למטה).

נניח החיבורים בחלק העליון הם A1, B1, C1 אז בחלק התחתון יהיה נניח B2, C2, A2 ואז אם תחבר מלמעלה למטה, אתה מחבר את C1 ל A2, ואת B1 ל C2, ואת A1 ל B2. תשרטט לך את הסלילים A, B ו C על דף, ותעשה את החיבורים שאמרתי ותראה שיצא לך חיבור משולש. מסיבה זו – הסלילים באלכסון.

עכשיו שחיברת את הסלילים במשולש (חיברת מלמעלה למטה) – ברור שתצטרך לחבר את המתח – פאזה לכל טור.

כאשר אתה מחבר בכוכב – אתה מגשר שורה כלשהי (עליונה או תחתונה) ואז ברור שאין הגיון לחבר לצד המגושר כי יש בזה רק חיבור אחד. בצד הלא מגושר יש שלושה חיבורים אז ברור שיש לחבר לשם את הפאזות (ולצד המגושר את האפס).

תודה על ההסבר דני . תוכל להסביר מדוע כאשר אנחנו מבצעים היפוך פאזה במנוע תלת פאזי אנו גורמים לשינוי כיוון סיבוב.







כמו כן לפי מיטב הבנתי אם נחבר את מתח הרשת למנוע תלת פאזי בחיבור כוכב לצד המגושר אנו נגרום לפיצוץ תלת פאזי………האמנם ?

כדי להסביר איך זה הופך את כיוון הסיבוב אני צריך לתת שרטוטים של שדות מגנטיים וכיווני כוח.

במקום זה אתן הסבר מתמטי קליל שיכול להסביר את העקרון (אני מתמטיקאי (ואיש מחשבים) במקור, לא איש חשמל).

נניח שהפאזות הן 1, 2, 3 (נע מ 1 ל 2 ל 3 כלומר שמאלה). אם הופכים פאזות יש שלוש אפשרויות של היפוך. בין 1 ל 2, בין 1 ל 3, ובין 2 ל 3.

בין 1 ל 2 נהיה 2, 1, 3. אם תסתכל על הסדר – תראה כי הכיוון מ 1 ל 2 עבר להיות ימינה.

בין 1 ל 3 נהיה 3, 2, 1 – גם כאן הסדר הוא ימינה.

בין 2 ל 3 נהיה 1, 3, 2 – גם כאן הסדר הוא ימינה (ימינה עובר להתחלה משמאל).

לכן כל החלפה של שתי פאזות יהפוך את הסדר משמאלה לימינה.



לגבי שאלתך השנייה. האם היא רצינית? אתה מחבר מתח הרשת (שלוש פאזות) לתוך גשר. במילים אחרות אתה מחבר את שלושת הפאזות ישירות אחת לשנייה. זה לא קשור למנוע. פשוט קיצרת בין הפאזות. איך זה יכול לא לגרום לקצר? לכן כתבתי שצריך לחבר את מתח הרשת לצד הלא מגושר. הצד המגושר מתחבר ל 0.

קודם כול השאלה ששאלתי באמת לא הייתה במקום,שנית בהתחשב בכך שאינך חשמלאי אתה מפגין ידע די נרחב בחשמל ובאמת כיף לקרוא את תשובתיך. מהיכן הידע שלך בחשמל ?

בניגוד לפורום הזה, בפורום תפוז מחקו את תשובותיי (רשר) בגלל שאני לא חשמלאי. פעם כתבתי מסר מאוד מאוד ארוך בתפוז עם הסבר מפורט ביותר על דרך פעולת הפחת, וטעיתי באחד המספרים – רשר מיד מחק את הכל ושלח לי מסר זועם על למה אסור לי לכתוב בפורום כי אני לא חשמלאי. לא איכפת להם אם יש לי קצת ידע או אם אני משתדל לענות לכולם בצורה ברורה, העיקר – אם יש לי רשיון או לא. מאז – הפסקתי לכתוב שם ועברתי לכאן.

בתור תחביב – למדתי הרבה בתחום, ואני עדיין לומד. אני לא מתיימר להיות חשמלאי, אבל ראיתי כבר מספיק חשמלאים אשר מביישים את המקצוע, אז אני לא ממעיט בערכי. אם אני לא יודע – אגיד שאני לא יודע. אם אני טועה – אני אשמח אם יתקנו אותי. אני מאוד מעריך את אלה שלמדו להיות חשמלאי כדי לדעת, ולא רק כדי לרכוש מקצוע.

תמיד יש מה ללמוד. בכל תחום.

אבל אם יש לך שאלות במחשבים – זו באמת המומחיות שלי :-)

תהנה מהחיים. זה מה שחשוב.

בעיקר אהבתי את המשפט האחרון שלך: ” ללמוד בשביל לדעת”. כמו כן האם אתה יודע איך בודקים מנועים

או גופי חימום בעזרת מגר ? (איך מבצעים את עקרון הבדיקה, למשל איך בודקים אם מנוע שרוף? ).

כמו כן אם גם לך יש שאלות בחשמל אשמח לעזור…

למיטב ידיעתי, בודקים את ההתנגדות בין חיבור לבין גוף המנוע (שבעצם מחובר להארקה). במנוע טוב – הערך הנקרא צריך להיות באיזור המגה אוהמים. את הבדיקה עורכים על כל החיבורים (ביניהם לבין הגוף). כנ”ל לגבי גוף חימום.

ברור שהמנוע צריך להיות מנותק מהחשמל.

נניח שיש לי מנוע תלת פאזי אז אני בודק כול פאזה בנפרד לבין גוף המנוע. הדק אחד על פאזה וההדק השני על גוף המנוע ובצורה כזאת נעשית הבדיקה וכך אני רואה את ההתנגדות בין פאזה לגוף המנוע?

ומה צריך להיות הערך שאומר לי שההתנגדות בסדר שסלילי המנוע בסדר ולא שרופים ?

כמה מגה אום ?האם התתנגדות צריכה לשאוף לאינסוף?

אם יש בידוד פרוץ – יהיה אוהמים מועטים.

והאם מבצעים את הבדיקה גם בין הפאזות .(בין פאזה ופאזה)

ולכן אין התנגדות ביניהם.

רגע דני לא הבנתי.בין הסלילים לא קיימת התנגדות?מדוע ?

מהי בדיוק ההגדרה של התנגדות?

ואם ההתנגדות צריכה לשאוף לאינסוף למה שהיא לא תגיע לגיגה אום או לפיקו אום ?

אם אתה בודק את ההתנגדות בין החיבורים (דהיינו בחיבורי הפאזה) אתה בעצם בודק התנגדות על סליל (אם זה בחיבור משולש) או על שני סלילים (אם זה בחיבור כוכב).

על סליל יש התנגדות של wL אם זה זרם חלופין והתנגדות של 0 אם זה זרם ישר (לא זכור לי מה התדר שבו המגר משתמש).

ברור שאם יש קופסת חיבורים (כלומר שלא מחובר לא בכוכב ולא במשולש) אז בהחלט ניתן לבדוק בין החיבורים (לראות אם יש מגע בין הסלילים) בתנאי שאינך בודק בין שני צידי הסליל, אבל אם זה מנוע “סגור”, אז אין לבדיקה כזו משמעות.

מגה אוהמים זה מינימום. ודאי שיכול להגיע לגיגה או טרה (פיקו אום זה חלקיק של אום. טרה זה 1,000 גיגה).

אם הבידוד נדפק זה מגיע למספר קטן של אוהמים. אם זה מגה אוהמים, עדיין הבידוד מספיק טוב כדי למנוע זליגה רצינית של זרם (220V חלקי מגה אוהמים זה קטן ממיליאמפר). ברור שיותר – יותר טוב.

לצערי עדיין לא הבנתי את ההסבר שלך .נניח שפתחתי את קופסת החיבורים של המנוע ופירקתי את סוג החיבור שהמנוע חובר(כוכב או משולש לא משנה)עכשיו יש לי שישה קצוות של סלילים(למעשה לקופסא מגיעים 3 סלילים,התחלה וסוף של כול סליל נכון ?

עכשיו אני רוצה לבצע בדיקת התנגדות בין הסלילים איך מבצעים את הבדיקה וכמה אמורה להיות ההתנגדות בין הסלילים .(התנגדות תקינה).מה פירוש wL ההשראה של הסליל.

אם פירקת את סוג החיבור (של הסטטור), אכן תוכל לבדוק את ההתנגדות בין שני סלילים. מחברים צד אחד לחיבור כלשהו של סליל אחד, ואת הצד השני לחיבור כלשהו של סליל שני (ברור שלא אותו האחד), ואז אם אין בעייה בבידוד – ההתנגדות צריכה להיות גבוהה מאוד (מגה אוהמים עד אינסוף). אם יש בעייה בבידוד – תקבל אוהמים בודדים בלבד.

wL זה אומגה (סימנתי ב w) כפול L. אומגה זה המהירות הזוויתית של המתח (דהיינו 2 כפול פאי כפול התדר – ב 50Hz זה 100 כפול פאי שזה בערך 314), ו L זה ההשראות של הסליל – נמדד בהנרי. ההתנגדות של סליל (אידיאלי) הוא הגודל של Z כלומר השורש של X בריבוע ועוד R בריבוע. R הוא 0 ולכן נשאר X. X שווה ל wL ולכן ההתנגדות הנצפית (התנגדות נמדדת במתח חלקי זרם שזה Z) היא wL.

לכן – אם תמדוד התנגדות על שני הצדדים של סליל – תראה wL אוהם.

זהו מסר נסיון כדי לראות איך הפורום עובד.

ירון

יש לי ארבע נק’ הדלקה במדרגות אני רוצה לחווט אותם , כמה חוטים?, איזה צבע?תודה {זה מיועד לפרוזדור של יחידות דיור}

אני ממליץ לך לחבר ממסר צד יותר זול פחות זמן.