היכן ניתן למצוא שרטוט או תמונה של שער חשמלי אם היציאות כמובן מה לחבר ולאן בתודה מראש אריה האריה

שלום רב היכן אוכל לקבל חומר על מנועים וצורת בדיקת ואת בדיקת הסלילים שלהם אני רוצה להתמחות במנועים לדעת לבדות את הסלילים וכו משהו יכול לתת הסבר על איך לבדוק אם מכשירי מדידה העומדים לרשותנו ואיך לחשב כמה R צריך להיות על כל סליל מכיון שהמנוע מתישן ההתנגדות בין הסלילים יורדת ואז צריכת הזרם עולה

היכן ניתן להשיג מערכת התראה שכוללת חייגן המתריעה על נפילת פזה אחת או יותר{מיועד לאיטליז }?

איך מחשבים הספקים של נורות למשל 5מנורות כפול הספקם יוצא 500W עד כאן בסדר אבל איך מחשבים כאשר הנורות הם של 12 V אני רוצה לחשב זרם אבל יש הטוענים שצריך להציב בנוסחא 12U ולא 230U מכיון שמדובר בנורות של 12V אני לא מסכים איתם כי זה מעלה לי את האמפראז בהגזמה לעומת זאת ידוע לי שהמתח קטן הזרם עולה בתודה מראש

באותו ההספק – ככל שהמתח יותר נמוך, הזרם גדל (ברור מהנוסחה).

כדי לחשב הספק, מכפילים את הזרם ב 12V.

ברור שכדי לחשב זרם, צריך לחלק את ההספק ב 12V.

יש לי קו שיש בו 20 נורות ספוטים של 50W 12V חשב לי הספק איזה ממט בלוח ואיזה קוטר חוט לפי מה שאמרתה זה אמור להיות כך 83.3A אין הגיון כולם מחלקים לפי 230V שמים שנאים ונגמר הסיפור מה דעתך

לכל נורה יש שנאי צמוד או יש שנאי מרכזי?

ואם כן איפו הוא ממקום?

אם זה היה כל כך פשוט ,אזי בודאי לא היה צורך במתכנתי ויעצי חשמל, חיסכון עדיר?!,,,אך דבר לא כל כך פשוט….

נשאלה שאלה? על איזו חיבור מדובר? עם שנאי לכל נורה (כפי שכל שיפוצניק ממוצע מבצעה) אין כל בעיה,,תחבר 20 שנאים אישיים ושלום על ישראל.. במתקנים מתוכננים היטב ,כולל בקרה ודימינג,,,נהוג להישתמש במערכת שלמה

לשם הורדה והולכה 12V לספוטים… כולל הגנות על קוים משניים של השנאי…

לדוגמה שלך: 20 נורות של 50W זה 1000W …עבור צד ראשוני של השנאי אין לכך כל משמעות…אך בצד המשני באמת מתפתח זרם של 84A …לכן היתי משתמש ב3 שנאים של 400W (לא מומלץ לעמיס שנאי במלאו העומס של1000W) כל שנאי יזין קבוצה של נורות , זרם של כל שנאי במשני יהיה 34A במלאו מעמס…לזרם כזה נשים ביציאה משנאי חוט של 6ממ”ר או 10 והגנה בהתאם של25*2 , אותו הדבר לגבי שני שנאים אחרים… זה בערך שיטה.

אלכס

יש זרם של 83.3A. זה שהערך גבוה מדי לטעמך, לא משנה את העובדה הזו.

לא נראה לי סביר להגיד “הזרם גבוה מדי, לכן אבחר מספר אקראי אחר כדי שיתאים לי לצרכיי.” :-)

alkina הציע הצעות טובות לפתור את בעיית הזרם הגבוה.

לכל נורה יש שנאי משלה לפי שיטת חיבור זה אני מחשב הספק לפי 230 אם אחבר שנאי גדול במקום כל הקטנים אצטרך להציב לפי 12 הבנתי נכון תודה

אם לכל נורה יש שנאי משלה, אז אין לך שום בעייה!

מעגל230 וולט, 10 אמפר, עם חוטים 1.5 ממ”ר.

הזרם המירבי במעגל יהיה קטן מ-5 אמפר (עם כל העומסים והפסדים ןכן’).

זה חשמל שצריכות ערך 8 מכונות כביסה,20 ספוטים שזה 1000 וואט חלקי 220 =4.54 נראה יותר סביר והגיוני ?

היא צורכת וואט (אנרגיה). וואט שווה למתח כפול זרם. נוח לחשב את הצריכה באמפר כי “תמיד” המתח הוא 230V, אבל זה לא אומר שגם אם המתח הוא 12V ממשיכים לחשב לפי זרמים ומערבבים זרמים של 12V עם זרמים של 230V.

מכונת כביסה יכולה לצרוך 2000W (שזה 8.7 אמפר ב 230V), והספוט יצרוך 50W (שזה 4.2 אמפר ב 12V). למרות שהזרם הוא פי 2, הצריכה היא פי 40.

תתחיל עם פיזיקה. מחשבים את האנרגיה שנצרכת ע”י המרחק שמעבירים (הזרם) כפול הכוח המופעל (המתח). אם תפעיל פחות כוח כדי להעביר את המרחק, תצרוך פחות אנרגיה. אם הזרם הוא 1000A (“מדהים”) אבל המתח הוא 1V, צרכת 1000W (אנרגיה). אם הזרם הוא 10mA (“כלום”) אבל המתח הוא 191kV, צרכת 1910W (אנרגיה). אם תסתכל רק על הזרם, ב 10mA צרכת יותר אנרגיה מאשר צרכת ב 1000A.

אתה מתעקש להגיד שאם הזרם לא נשמע סביר, אז אתה דוחף מספר אחר לתוך החישוב סתם בשביל שיסתדר. אני שוב מדגיש, על הנורה יש 12V. זה שבגנרטור בח”ח מייצרים 22kV ובקו המתח העליון יש 400kV לא אומר שתוכל להשתמש במספרים האלו כאשר זה נוח לך.

“…היא צורכת וואט (אנרגיה)”

“…צרכת 1000W (אנרגיה)”

“…צרכת 1910W (אנרגיה). “

באמת? וואט זה אנרגיה?

וואט זה הספק. אנרגיה נמדדת בג’אול. היות ואין חישובים רגילים בג’אול, ובגלל שההספק והאנרגיה די קרובים (הג’אול הוא כמות האנרגיה הנדרשת לייצר וואט אחד למשך שנייה אחת), יהיה יותר ברור אם לא אצטרך בכל פעם לכתוב “וואט לשנייה = ג’אול (אנרגיה)”.

במסרים הראשונים ניסיתי להשתמש במושג הספק ולא הלך. ניסיתי כך לפשט. לפדנטים, אפשר לשנות כל מקום שכתבתי “אנרגיה” ל”הספק” (אבל אז צריך להסביר את המרחק כפול הכוח ולהגיד שזה אנרגיה ולא הספק ולבלגן את כל המושגים).

נתחיל בכך שיבין שההספק מודד את האנרגיה (או בשבילך – ההספק הוא קצב צריכת האנרגיה), ואח”כ נוכל להוסיף הגדרות מדוייקות לכל מושג כדי להיות טכניים.

זה כמו להגיד שכל מספר (שונה מאפס) חלקי 0 שווה אינסוף, בלי להתחיל להגיד שמדובר בסדרה השואפת ל 0 מהצד החיובי, והתוצאה שואפת לאינסוף.

נכון דני!

בהתאם לשיטה הבינלאומית (SI) אנרגיה מודדים ב-“ג’אול” (joule).

בחשמל מקובל להשמתש בואט-שעה (Wh). וצרכני החשמל מקבלים את החשבון החודשי לפי הצריכה ב-kWh

.אני מניח שבסוף תסכים עם שני המשפתים האלו.

אבל אתה חייב להסביר משפת שאתה כותב בהמשך (בפרט שאתה מציין שזה במיוחד בשבילי):

“… ההספק מודד את האנרגיה (או בשבילך – ההספק הוא קצב צריכת האנרגיה)”

ההספק מודד אנרגיה ???

לא דני! ההספק לא מודד אנרגיה! (אולי התכוונת למשך צריכת ההספק כדי להסביר את המוסג “אנרגיה” ?)

ההספק הוא קצב צריכת אנרגיה ???

אז אם קצב צריכת האנרגיה (?) משתנה גם ההספק משתנה?

מה זה “קצב צריכת אנרגיה” ? אולי אתה מתכוון למשך (זמן) צריכת הספק מסוים כדי להגיע לאנרגיה?

בטח אני מפספס משהו פה!

שנה טובה וחג שמח!!

כן, ההספק הוא הקצב של צריכת האנרגיה.

נניח שאתה אומר שנורה מסויימת היא 60 וואט (זהו ההספק). מה המשמעות של המשפט הזה? מה זה בכלל 60 וואט? כמה אנרגיה צורכת הנורה?

זה כמו שאגיד לך שמישהו נוסע במהירות של 100 קמ”ש – מה המרחק שהוא עבר? חסר כאן נתון. >הזמן<. אם תגיד לי שאותו אדם רץ 100 קמ”ש למשך שעה, אז הוא רץ 100 ק”מ, וזה כבר המרחק.

כנ”ל אצלנו. הספק הנורה היא 60 וואט. זהו הקצב (!). כמה אנרגיה צורכת הנורה? תלוי בזמן. אם תגיד לי שהנורה פעלה למשך שעה, אז האנרגיה שצרכה הנורה היא 60 וואט-שעה (שזה זהה ל 3,600 * 60 ג’אול). וואט-שעה / קילו-וואט-שעה / ג’אול – כל אלה מודדים את האנרגיה ש”צרכה” הצרכן (אם נדייק – כמות האנרגיה שהמיר הצרכן מצורה אחת (חשמלית) לצורה אחרת (חום במקרה שלנו)). הספק / וואט – אלה >הקצב< שבו הצרכן “צורך” את האנרגיה.

כאשר כותבים משהו, לא תמיד צריך לציין את כל הפרטים השוליים. לרוב הקורא מבין בעצמו את הכוונה. אם אני אכתוב “דני נסע לתחנת הדלק”, הקורא יבין שמדובר ב”דני נסע ברכב כלשהו למשך הזמן הדרוש כדי להגיע לאחת מתחנות הדלק שקיימות ברחבי המדינה, ורוב הסיכויים שמדובר בתחנת הדלק הקרובה לביתו”.

כנ”ל אם אכתוב “ההספק מודד את האנרגיה” – הקורא יבין שהכוונה היא “ההספק הוא מספר שנקבע עבור צרכן מסויים שמציין את ממוצע קצב שינוי האנרגיה מצורה אחת לצורה אחרת, ולכן ע”י ציון ההספק של צרכן מסויים נוכל להבין ולחשב כמה אנרגיה יצרוך הצרכן במקרה שבו נמדוד אותו”. במילים אחרות – אם תגיד לי את ההספק (אחרי שמדדת אותו) ותגיד לי את משך הזמן ,אוכל להגיד לך כמה אנרגיה הפכת מצורה חשמלית לצורה אחרת.

מעכשיו ואילך, אשתמש בביטוי “צורך” כאשר אני מתכוון ל”המרת אנרגיה מצורה אחת לצורה אחרת”. אני מקווה שזה בסדר מבחינתך.

ולגבי המשפט “ההספק הוא קצב צריכת האנרגיה” – נראה לי שהבנת את הכוונה כי שאלתך היא “אם קצב צריכת האנרגיה משתנה אז ההספק משתנה?” – התשובה היא כן. אם צרכן משנה את קצב צריכת האנרגיה, אז ההספק באותה נקודת זמן שונה מאשר ההספק בנקודת זמן אחרת. אם יש לי צרכן שבנקודת זמן כלשהי צורך 1,000 ג’אול לשנייה (זהו הקצב!) אז ההספק (גם הוא קצב) של הצרכן (באותה עת) הוא 1,000 וואט. אם פתאום ישתנה הקצב של צריכת האנרגיה ל 100 ג’אול לשנייה, אז ההספק של הצרכן (באותה עת) הוא 100 וואט. הקצב השתנה ולכן גם ההספק משנה. לידיעתך – וואט זה בדיוק אותו הדבר כמו ג’אול לשנייה ולכן ברור שקצב צריכת האנרגיה הינו ההספק.

לא, אני לא מתכוון ל”משך צריכת הספק מסויים כדי להגיע לאנרגיה”. איך אוכל להגיד ש”הספק זה משך צריכת הספק”? זו הגדרה מחזורית. משך צריכת הספק זהו זמן (לרוב נמדד בשניות או בשעות, לא בוואט).

שנה טובה.

אם יש לך 20 ספוטים של 50W כל אחד במתח של 12V אז ההספק הכולל הוא 20X50W=1000W.

מכאן שהזרם בקו של ה -12V (בהנחה שיש שנאי 220V/12V בודד) הוא :

I=P/V=1000W/12V=83.33A כלומר, 83.333 אמפר.

לעומת זאת, בקו ההזנה שלה – 220V הזרם הוא:

I=1000W/220V=4.545A כלומר, 4.54 אמפר.

מכאן שאמור להספיק מאמ”ת של 10A.

משום שבדר”כ הממירים (השנאי) הוא אלקטרוני אז עדיף להתקין מאמ”ת של 16A.

מקוה שהכל ברור.

חג שמח ושנה טובה.

---

Siemens is the best

p=w

i=a

u=v

i=p/u

במערכת זרם חילופין, הזרם משנה את כיוונו בכל חצי מחזור, אם כן , למה אם בודקים עם טסטר יש זרם רק בגיד החום ולא גם בגיד בכחול(באפס) משהו יכול לתת הסבר הגיוני? תודה

לדעתי בגלל שמוליך האפס נמצא בפוטנציאל האדמה

אם אתה בודק פאזה עם טסטר, אתה גורם לזרם בין הפאזה לבין האדמה שאתה עומד עליה. הפרש הפוטנציאל בין הפאזה לבין האדמה הוא 230V (אפקטיבי), ולכן יש זרם (קטן) והטסטר יידלק.

אם אתה בודק אפס עם הטסטר, הפרש הפוטנציאלים בין האפס לבין האדמה שאתה עומד עליה הוא 0. תמיד. כי האפס בשקע והאדמה מחוברים יחד – פיזית.

זה שהזרם משנה את כיוונו אומר שבין הפאזה לבין האדמה (ו/או האפס) יש זרם הפוך כל פעם. אבל בין הפאזה לבין הפאזה – אין כלום (זה אותו הדבר = אין הבדל פוטנציאלים) ובין האפס לבין האפס (או האדמה) אין כלום.

אם היית עושה הפוך, מנתק את האפס מהאדמה (ונניח שגם ח”ח היו מנתקים את האפס בשנאים), ומחבר את הפאזה לאדמה, אז הטסטר היה מראה מתח רק באפס ולא בפאזה (בפאזה הספיציפית שחיברת לאדמה).

בקיצור – לא משנה מה הכיוון. משנה מה הבדל הפוטנציאל בין הקצוות הנבדקות.

יש לי פחת שקופץ אני מרים את כל הממטים אחד אחד כולם למעלה והוא לא קופץ אבל אחרי כמה דקות הוא קופץ אני רוצה לנתק את האפסים של הקוים כדי לבדוק אולי הזליגה באפסיס זה משנה אם אני מוציא את האפסים או את ההרקות או שזה אחד משנהם ?

אבל אם אתה לא מבין מה שאתה עושה אז סביר שאתה לא חשמלאי ולפיכך עדיף שלא תתעסק בחשמל.

חג שמח

---

Siemens is the best

קודם כל תוציא צרכנים מהשקעים,מדיח,מכונת כביסה,קומקום-מיחם,נתק את הדוד,נתק את המקרר

ואז תעשה בדיקה לפחת,אם הפחת ממשיך לקפוץ נתק את הארקות,אפשר לנתק את האפסים אך לא רצוי אם אינך חשמלאי,כי אם יש לך צרכן תלת-פאזי ותוציא לו את האפס,ובמקרה מישהו יפעיל את אותו הצרכן,יגרם נזק לצרכן,

מישהו יכול לתת הסבר על זרם חילופין והתלות שלו בתדר.מה ההבדל בזרמים בין הערך הממוצע לבין הערך האפקטיבי של הזרם ?

קצת קשה לתת הסבר שלוקח ספר שלם – על רגל אחת. אם משהו לא ברור, תשאל.

התדר משפיע על הרבה גורמים כגון קבלים, משרנים, שנאים… חישוב הערך האפקטיבי (והממוצע) לא מושפע מהתדר.

הערך הממוצע של הזרם בזרם חילופין הוא 0 (כי זה זרם חלופין).

הערך האפקטיבי הוא הזרם המקסימלי חלקי שורש 2.

אני רוצה להבין מהו הזרם למעשה שאנו משתמשים בו בחישובים הפשוטים שלנו ? נניח שיש לנו צרכן שהספקו 2000 וואט (קומקום חשמלי) למעשה צריכת הזרם שלו היא 8.5 אמפר ? מה הזרם הזה ? ( הזרם היעיל , הממוצע)? זרם למעשה הוא וקטור שיש לו גודל וכיוון , האומנם ?

1. אכן, צרכן (ללא השראות) שצורך הספק של 2000 וואט, ומחובר לרשת חשמל בעלת מתח של 240 וולט, לפי חישוב פשוט הזרם שיעבור דרכו יהיה בערך 8.5 אמפר.

זהו כמובן הזרם האפקטיבי, היעיל.

משום שצורת הזרם בתלות בזמן היא גל סינוס, שפעם חיובי ופעם שלילי, הממוצע שלו הוא אפס.

לחישובים רבים מתיחסים לזרם חילופי כוקטור בעל גודל וכיוון.

ה”גודל” הוא הערך האפקטיבי של הזרם (שהוא ערך המקסימום מחולק בשורש 2)

וה”כיוון” הוא הפרש הזווית בין אות הזרם לאות המתח.

כאשר הצרכן הוא אומי (ללא השראה, כמו קומקום למשל) ההפרש יהיה אפס.

כאשר הצרכן הוא בעל השראה, כגון מנועים, קבלים, שנאים וכדומה, הזווית שונה מאפס.

(כל מה שכתבתי מהזכרון בלבד, ומאוד מקווה שאין טעויות. אם יש, אשמח לקבל תיקונים)

הזרם הממוצע במתח חילופין (גל סימטרי) הוא אפס. תמיד.

תחשוב על זה שגל הזרם נמצא חצי מהזמן מעל האפס וחצי מהזמן מתחת לאפס, והחלק מעל ומתחת לאפס זהים (בהיפוך סימן). לכן הממוצע הוא 0.

הזרם היעיל זהו הזרם “בפועל” שאנחנו “רואים” (המממ.. לא פשוט להסביר – אבל זה השורש של האינטרגל של ערך הזרם בריבוע – מעין שיטה לחשב את ה”כוח” של הזרם הרגעי (בהתאם ל”שינויים” שלו) בכל נקודה ונקודה. בסטטיסטיקה זה דומה לחישוב סטיית התקן).

אם תיקח את הזרם היעיל, ותכפיל במתח היעיל, תקבל את ההספק >הממוצע<. רק בהספק יש הגיון בהתייחסות לממוצע, לא בזרם ולא במתח. כי ההספק תמיד חיובי.

זרם אין לו “גודל” ו”כיוון”. אנחנו >מגדירים< “גודל” ו”כיוון” רק כדי שיהיה לנו קל לעשות חישובים מתמטיים, אבל בפועל – זרם הוא זרם. מעבר של אלקטרונים מצד לצד. אם מסתכלים על זרמים שונים ש”מגיעים” בפאזות שונות (דהיינו בנקודת זמן אחרת), רואים שהחיבור ביניהם גורם לבלגן (כי בזמן שאחד נמצא מעל האפס, השני יכול להיות מתחת לאפס, ואפילו לא באותו מרחק מהאפס, ולכן קשה לקלוט מה יקרה בעת חיבורם). כדי לסדר את הבלגן – הוסיפו שיטות הדמייה של הזרם ע”י גדלים וכיוונים. זה רק בשביל לעזור לחישובים.

לעצם הדוגמא שנתת – אם קומקום חשמלי צורך 2000W, אז ההספק הממוצע שלו הוא 2000W. אם המתח הוא 240V (מתח יעיל!), אז הזרם היעיל יהיה 8.33A.

תודה רבה על ההסבר. מההסבר אני מבין שיש הבדלים מבחינת הזרמים של צרכנים שונים.

השאלה שלי עכשיו היא כזאת מה ההבדל בין צרכן קיבולי וצרכן השראי מבחינת הזרם .?

מה המשמעות “יש הבדלים מבחינת הזרמים של צרכנים שונים”? ברור שכל צרכן צורך את הזרם שהוא זקוק לו. האם אתה מתכוון להבדלי זווית של כל צרכן?

לגבי שאלתך – בצרכן קיבולי – הזווית של העכבה שלילית אז הזרם בזווית חיובית (מתח חלקי עכבה), ובצרכן השראותי זווית העכבה חיובית אז זווית הזרם שלילית. “גודל” הזרם היעיל דומה (השורש של (ריבוע החלק הממשי ועוד ריבוע החלק המדומה)).

בצרכן השראותי, ההשראות “מתנגדת” לשינוי הזרם, ולכן כאשר יש שינוי זרם (עקב זה שהמתח חילופין – הזרם משתנה כל הזמן), הזרם לא ישתנה מיד אלא יתעכב קצת, ובצרכן קיבולי זה הפוך – הצרכן “מתנגד” לשינויי מתח, ואז המתח על הצרכן לא ישתנה מיד אלא יתעכב קצת. כדי לשמור על המתח, הזרם על הצרכן יהיה “הפוך” מהמצופה ולכן נראה על הצרכן כאילו הזרם מקדים את הזרם ה”מסופק”.

שלום!

ברצוני לדעת מהי צריכת החשמל של מחשב ההשקייה?

ההשקייה דרך המחשב עובדת 15 ד’ בבוקר ו-15 דק בערב.

איני יכול להגיע למה שרשום על המחשב עצמו לדעת מה עוצמת הוואט שלו כי הוא נעול בארון.

מהי הצריכה הממוצעת של מחשבת השקייה?

כמה זה יוצא לחודש בקוט”ש או בשקלים?

צריכת הזרם או ההספק העיקרית של מחשב השקיה היא בעיקר בהפעלת הברזים החשמליים.

צריכת ההספק הכללית של מערכת ההשקיה הממוחשבת היא לכן ביחס ישר לכמות הברזים החשמליים

ולזמן הפעלתם(יש צריכה מיזערית למחשב עצמו ללא הפעלת הברזים).

אבל, הפעלת מחשב השקיה עם שלושה ארבעה ברזים המופעלים 15 דקות ביום לא תסתכם ביותר

מ חמישה שקלים בחודש.

שלמה