שלום, מישהו אולי יודע איפה אפשר לקנות מפסקים ושקעים של legrand באיזור ת”א (בודדים, לא סיטונאות)? תודה מראש.

רחוב דרך השלום,פינת תוצרת הארץ

ציוד לגרנד מיובא ומשווק בארץ על ידי “לב אופיר”, שהם בעצמם סיטונאים של ציוד חשמל.

בכל מקרה אין סיכוי שתמצאי את הציוד חוץ מסיטונאים בארץ.

אם את רוצה לקנות ישירות מלב אופיר מה שלא תמיד מבטיח שהם הכי זולים , למרות שהם היבואנים ,תכנסי לאתר שלהם.

יש לי על הגג נקודה תלת פאזי למיזוג מרכזי והחלטתי לשים מזגן קטן בכל חדר . האם ניתן (ואיך ) לחבר צרכן חד פאזי לשקע תלת פאזי??

במקום הפאקט שבגג,שים קופסא מוגנת מים,וממנה תיצא עם קו 3#2.5 למזגן החד פאזי

זה הכי מסוכן שמישהו שלא מבין מה הוא עושה יתעסק בחשמל. הכי טוב שיקרא לחשמלאי.

מי שמנסה לחסוך קצת כסף ועושה עבודות חשמל לבד זה יכול לעלות לו ביוקר.

אם הבן אדם לא יודע איך להוציא מעגל חד פאזי ממעגל תלת פאזי זה אומר שאין לו שום מושג בסיסי בחשמל.

כי זה דבר מאוד טריוויאלי שקורה בכל בית. זה לא שצריך לעשות משהו מיוחד… פשוט לקחת את האפס, לבחור את אחת הפאזות, להוסיף הארקה וזהו…

כך שהוא יחבר בטעות כחול וחום והארקה לשקע,יפעיל את המזגן ולא יבין מה פשר הריח השרוף,

רק אחר כך הוא יבין למה צריך חשמלאי,

לביצוע עבודת חשמל,בחדר חדש יביל,דרישת הלקוח כ-3 נקודות שרות,הדלקה אחת המדליקה ג”ת פלורסנט 2#36W,וקו למזגן,נדרשת תעלה 120#60 היקפית,כמו כן בתכנון 2 קווים המזינים את החדר 1#16A למזגן

1#10A לתאורה ושקעי שרות,אורך הקוים כ-15 מטר לערך כל אחד,ההזנה מגיעה דרך תקרת רביץ עד ללוח החשמל,אביזרים של ניסקו על הטיח,וג”ת של געש,

אנא עיזרו לי

גם וגם

אופן וויסות המהירות:

הווסת אינו יכול להשתמש במתח הסינוסיאודלי של הרשת ולכן מתח הרשת מיושר ע”י גשר דיודות בכניסה לווסת . מתח זה נקרא DC BUS . רמתו של מתח זה בווסת תקין המחובר לרשת של 380VAC היא סביב ה-540VDC .

ממתח מיושר זה הווסת בונה גל בתדר משתנה לפי הצורך ע”י מיתוג טרנזיסטורים מסוג IGBT שהם בעצם ה-“כוח” של הווסת וגודלו החשמלי נקבע על ידיהם. גל הסינוס נוצר ע”י פולסים קטנים באמפליטודות שונות. תדר זה נקרא תדר מיתוג PWM .ככל שהתדר צפוף יותר גל הסינוס יהיה אחיד יותר.

# אם כך מדוע לא נעבוד תמיד בתדר מיתוג גבוה ?

א. תדר המיתוג משפיע על יצירת הפרעות סביבתיות .

ב. ככל שתדר המיתוג גבוה יותר הנצילות של הטרנזיסטור יורדת והוא מתחמם יותר דבר המקצר את אורך ימיו.

אנרגיה ואנרציה

הווסת שולח אנרגיה חשמלית למנוע אשר מתורגמת לאנרגיה מכאנית . נוצרים מצבים שבהם יש החזר אנרגיה לווסת :

א. במצב בלימה והורדת מהירות באופן מהיר.

ב. משיכת מנוע – כאשר מסיבות מכאניות/פיזיות מנוע עובד בפועל במהירות גבוהה מהנדרש והווסת עובר למצב בלימת מנוע.

במצבים אלו הווסת מחזיר את האנרגיה ל –DC BUS. בכל פעם שנראה שמתח זה עולה על 540V הווסת נמצא במצב בלימה. אולם לווסת יש יכולת מוגבלת לספיגת האנרגיה שתלויה בזמן התאוטה ובאנרציה של הגורם המונע. רמות גבוהות של אנרגיה חוזרת יגרמו לתקלת ” O.V DC BUS ” .

ישנן מספר שיטות להתגברות על הבעיה:

1. חיבור נגד בלימה חיצוני – לווסת יש מוניטור שדוגם את ה-DC BUS .במקרה של עליית מתח האנרגיה נפרקת לנגד שממיר אותה לאנרגיית חום.

2. חיבור אנרגיה משותף – במערכות משיכה (אחד מושך אחד בולם).

3. רגנרציה – החזרת האנרגיה לרשת החשמל (דורש חיבור מערכות נוספות).

למעשה בווסתי המהירות של ” Control Technique מותקן נגד בלימה פנימי ולכן נחבר נגד בלימה חיצוני למערכות בעלות אנרציה גבוהה (למשל- צילינדרים ראשיים) או מערכות מושכות במהירויות גבוהות (למשל – סליטר קו 1).

תקלה נפוצה בווסתים היא ” It . Br ” הנותנת אינדיקציה על חום יתר בנגד הפנימי הנגרם מעומס יתר היכול להיגרם למשל מריבוי עצירות והתנעות.

#שים לב : במצב של קשר לא תקין בין ווסת למנוע עלול להיווצר מצב של אנרגיה עודפת בווסת . מצב זה עלול להופיע במצב שלא בוצע Auto tune או שנבחר מצב עבודה לא נכון.



שיטות בקרה

חוג פתוח (SE ,SK):

הפעלת המנוע ללא משוב על מהירותו בפועל . החסרון הבולט הוא שמהירות המנוע בפועל משתנה בהתאם לעומס ואין פיצוי מהווסת. חסרון נוסף הוא הוצאת מומנט מלא בתדר נמוך.

ניתן לפתור חלקית בעיות אלו ע”י יצירת משוב מדומה בקונפיגורציית הבקר .

חוג סגור(UNI , SP):

הפעלת המנוע עם משוב חוזר מהמנוע עצמו ע”י אינקודר(רכיב סיפרתי) או ריזולוור(ממיר זוויתי).

הווסת שומר על מהירות קבועה ע”י קריאה בכל זמן נתון את המהירות האקטואלית השוואתה לרצויה והשוואתם.

לחוג סגור קיימים 2 סוגי מנועים:

1. מנוע ווקטור – מנוע עם יחידת משוב על הצד האחורי של הרוטור. למנוע קיים אוורור מאולץ. במנוע ניתן לבצע החזקה במהירות אפס.

2. מנוע סרבו – מנוע הבנוי ממגנטים קבועים . הרוטור עצמו הוא מגנט ולכן יש הספק גבוה יותר ברוטור קטן יותר . אין מאוורר היות ובד”כ אנרגיית החום על המנוע זניחה.

משוב מהמנוע ע”י אינקודר או ריזולוור. מנוע זה מגיב במהירות והנו מדויק ביותר.



לסיכום:

ווסת המהירות הנו בעצם בקר מתוכנת בעל טווח פעולה גדול מאוד. יישומיו נרחבים מאוד . לכן יש ללמוד ולהעמיק בחומר הטכני על מנת להגיע לנצילות מקסימלית.

אם יש למישהו טבלה עם שטחי חתך של מוליכים הקיימים בשוק, והזרמים שניתן להעביר דרכם,

אשמח מאוד אם יצרף אותה. אודה לו מאוד.

שלום,

ברשותי מכשיר בדיקת בידוד של חברת MEGGER דגם BM201. המכשיר הועבר לחבר אשר ביצע בדיקות כבלי תקשורת במטעים שלו. באחת הבדיקות נפל המכשיר למים והתקלקל.

המכשיר הוא מכשיר יקר וכרגע אין באפשרותי לרכוש חדש. האם ניתן לתקן מכשירים מסוג זה?

האם למישהו ידועים פרטים על יבואן, מעבדת תיקון למכשיר הנ”ל?

בתודה,

יורה יונה.

שלום יורא,

אתה יכול לשלוח את המכשיר לחברת שני-טק בכתובת הברקת 11 פארק תעשיה צפוני קיסרייה

טלפון 04-6270164 ותקבל הצעת תיקון, מחיר מינימום ללא אישור 250 ש”ח.

במידה ותרצה עזרה נוספת אתה מוזמן להתקשר,

בברכה,

שרון קיסר

אם אני לא טועה היבואן של חברת “מגר” הוא אוריאל שי והם יושבים בפתח תקווה ויש להם מעבדה מוסמכת של מגר.

תחייג 144 ותקבל את הטלפון שלהם

יש לי שאלה שאיני מוצא עליה את התשובה בחוק החשמל

ברצוני להוליך בתוך צינור שרשורי כבל חשמל 6 ממ”ר כפול 2 וכבל תקשורת לרשת תקשורת,תשתיתזו אמורה להיות מוטמנת באדמה,האם תקנון החשמל מאפשר לי לעבוד בצורה זו ואם כן האם ישנן מגבלות שעלי לדעת אותן

בברכה

א. כל התשובות אכן נמצאות בחוק החשמל /מדריך לחשמלאים,רק צריך לדעת בדיוק מה לחפש, ולגופו של עניין

דבר ראשון לא מטמנים צינור שרשורי באדמה על פי החוק,אלה צינור מריכף שהנו צינור קשיח או צינור מסוג קוברה שהנו צינור גמיש ,או אפילו צינור מיים אם בא לך ,העיקר שיהיה בעל עטיפה חיצונית קשיחה.

דבר נוסף: על פי אותו החוק אסור לעביר בצנרת משוטפת כבלי חשמל עם כבלי תיקשורת למנהם, הסיבה היא בגלל סוגים שונים של בידודי הכבלים, בידוד של כבלי חשמל עמידים בפריצות מתח בדרך כלל עד 1000V

תאר לך מה יקרה אם כבל כזה יפרץ וליידו כבלים של תקשורת למנהם ,אפשר להגיד שלום יפה לכל מערכות התקשורת הניזנים מכבלים הללו, לכן תעביר שני צינורות נפרדים

בהצלך

בכל מקרה, לא מומלץ להעביר כבלי כח עם תקשורת או רגשים בהתקנה קרובה ובטח שלא באותו הצינור בגלל הפרעות והשראויות שיכולות לגרום אף לשריפת כרטיסים אלקטרונים

באיזה שהוא מקום נכתב כאן שהפחת[ממסר פחת]מנתק המתקן גם בעומס יתר.

והיה ויכוח אים זה תפקידו או לא.

כידוע הפחת יכול לשמש במקרים מסויימים ,הקבועים בחוק,כמפסק זרם ראשי וגם כפחת -בעת ובעונה אחת.

אים כך, דבר אחד בטוח :יש לו ת’ יכולת לנתק המתקן במקרה של עומס יתר ,זרם יתר ואף זליגת יתר.

ואני מאמין שיש מקרים שהפחת בלוח מנתק ת’ מתקן גם כשאין זליגה.

השאלה באילו מקרים הוא עושה זאת.

אני אישית מכיר פחת שכזה,מהבית כנסת בו אני מתפלל, שהפחת מנתק את המתקן כאשר המזגן תופס קריזה

ומתאמץ.

תחילה חשבנו שההקפצה זה בגלל ההארקה.נטרלנו את הארקה והבעיה ממשיכה.

אז מה שקורה הוא :שבימי שישי ושבת האחרונים כתוצאה ממאמץ של המזגן ,הפחת נופל

ומנתק את החשמל.

קוראים לאיזה גוי של שבת הוא מרים את הפחת ,החשמל חוזר והמזגן גם חוזר לעבודה .

אך התקלה לא חוזרת.

ואים היא חוזרת אזי זה פעם בשבוע או ביום.

אולי משהוא יכול לנסות ולהסכיר את העניין.

אגב המאמת של המזגן 20A .הפחת והראשי 25 A

תודה ,ניסו

ניסית להחליף פחת?

פחת לא מתנתק בעומס!!!

תפקיד הממסר פחת לנתק כאשר יש סכנת התחשמלות ,

החזרת את החשמל ומישהו התחשמל ומת , מה אז ?

עצם ניתוק הארקה לא אומר שהמזגן לא מוארק ממקור אחר כגון תושבת של המדחס שמוארקת (נגיד שהבורג ג’מבו נוגע בברזל בנין ).

אם זה קורה רק כאשר המזגן עובד תזמין טכנאי מיזוג .

הפחת יכול לקפוץ גם פעם בכמה ימים או דקות בכל אופן עם מגר ניתן לדעת מה מקור התקלה .

אתה יכול להכניס תוכן רב ,

כך לא תצטרך לפתוח תגובות חדשות .

פחת משמש אך ורק על פי חוק החשמל כבודק זליגת בידוד על מנת להגן כנגד התחשמלות. מכורך צורת העבודה שלו הוא עובד על פי צריכת זרם מסוימת , שאף כתובה עליו , ואכן יקפוץ אם יעבור את הזרם שהוא מסוגל לעמוד בו , אך בשום פנים אסור -להתיחס אליו כאל הגנה נגד עומס יתר .

לגבי המזגן בבית כנסת ,לפי המתואר יש לך בעית זליגה אופיינית שהיא הכי מעצבנת בחשמל , שפעם בכמה זמן קופץ הפחת, די מזכיר את סיפורי נזילות המים בחורף. כנרא שיש מכשיר שרק לאחר עבודה מאומצת מגיע למצב של זליגה ואז הפחת קופץ.

אבל זה לא סותר את מה שכתבתי אני הבאתי פיתרון אמיתי וגם אתה יכול לנסות אותו

שהממסר פחת מיועד לעבוד בו רשום עליו ,בדירות ישנות שלא התקינו ראשי דירתי והיה עומס נשרף הנתיך של חברת חשמל ,

הממסר פחת לא קופץ בעומס .

אם זכורה לך הפרסומת של ח”ח על ראשי בנוסף לממסר פחת ע”מ לא להשאר בחושך .

בנוסף הראשי נותן הגנה לממסר פחת שלא ישרף בהעמסה מעבר לזרם לו הוא מיועד .

במידה וידוע לך ודעית טענתך אשמח אם תתן לי קישור להוכחה .

1 -הבעיה נפתרה עיי החלפה בפחת אחר

2-הפחת אמור לקפוץ כשיש פחות זרם ולא בזרם יתר

3-אים הפחת קופץ ,הוא לא תמיד צודק-יתכן והוא מקולקל

4-אים הפחת קופץ ואחרי כמה שניות הוא חוזר לאיתנו מבלי שהיתה איזו בעיה של איזה מכשיר ,סימן

שהפחת עצמו לא תקין

5-מקבל את ההצעה להתקין פחת מיוחד על עורק המזגן ובתנאי שיש סלקטיביות טובה.

6.אני מסכים שאסור לנתק ההארקה-אך עשיתי זאת בצורה מבוקרת שלא סיכנה אף אחד.

למען האמת כולם צודקים אם לא נכנסים לחיפוש הסמנטיקה בהגדרת תפקיד הפחת

ישנה גם תופעה של זליגה במזגנים כאשר המדחס מזיע ונוצרת רטיבות בחיבורי החשמל. כמו כן יש תופעה של “הפרעות” בממסרי פחת ולכן בדגמים החדשים ישנו פילטר לסינן “רעשים”

ממסר פחת לעולם לא קופץ כאשר הזרם עובר את הזרם שכתוב עליו

הזרם שכתוב עליו זהו הזרם הנומינאלי שבו הוא יכול לעמוד מעבר לזה הסלילים ישרפו

עיקרון העבודה של ממסר פחת הוא ע”י בדיקת שדה מגנטי

אין שום קשר לעוצמת הזרם המאוזן (ללא זליגה)

אין לו שום הגנה טרמית או מנגנון בדיקה לעוצמת הזרם הנצרך

כל עוד זרם הכניסה שווה לזרם החזרה מבחינת הפחת הכל תקין