מה קורה עם מחברים נורה נל”ג 150 ווט לציוד של 250 ווט?

כנ”ל לגבי נורות מטל הלייד

המנורה תעבוד אך תחזיק חצי מהזמן שלה,כנ”ל לגבי מטל לייד

שלום,

בביתנו ישנה תופעה מוזרה: מדיי פעם (לא בצורה קבועה, גם בצריכה נמוכה וגם בצריכה גבוהה) האור מהמנורות נחלשות \ מהבהבות בצורה מאוד מהירה (כמו שלפעמים קורה כאשר המגעים לא מחוברים כמו שצריך). התופעה נראית בכל האורות בבית וזה מפסיק אחרי דקה שתיים ואז מתחיל שוב וחוזר חלילה…

בזמן שזה קורה אני שומע רעשים מכיוון של המגען (Hager ES220) וזה דומה לרעש של מגעים רופפים.

אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי קצת יותר:

1. מה תפקידו של המגען, למה זה משמש ?

2. האם התופעה שהזכרתי ידועה ? האם מגענים נוטים להתקלקל פעם בכמה שנים ?

3. האם התופעה שתיארתי אומרת שהמגען מקולקל וצריך להחליפו בחדש ?

4. האם יש רכיב שאפשר להוסיף ללוח החשמל על-מנת שיגן על מכשירי האלקטרוניקה הרגישים לנפילות מתח ?

תודה רבה,

משה

התופעה מוכרת,זה לא מעיד על תקלה עתידית,מגען משמש להעברת זרם גבוה יותר כאשר משתמשים בפיקוד-שעוני שבת,בדוק חיזוק ברגים במגעים של המגען,

אני לא מכיר רכיב ללוח חשמל להגנה על צרכנים אלקטרוניים,אך לכל צרכן קיים רכיב הגנה הבא בצורת מפצל חשמל שעליו מחברים את תקע הצרכן,

כנראה מגען אצלך מחובר למערכת של שעון שבת לשליטה על מעגלי תאורה.

לרוב, מגעים לא נוטים לרטט בעצמם יתר נכון יהיה להגיד הם מזמזמים ולא מרטטים,זמזום זה בדרך כלל לא גורם להפרעת מיידיות בהספקת החשמל.

הפעלה לא תקינה של סליל הפעלה של המגען יכול לגרום לריטוט של מגעי הממסר..ז.א אם מסיבה כלשהי ישנה הפרעה בתיפקוד טוב של סליל הדבר יגרום למגען לרטט,הרטט יגרום לניצוצות בין מגעי הממסר ולבסוף,מגעים או שידבקו או ישרפו. במערכת תקינה אין סיבה לשריפת מגעי המגען (כמובן אם כל החיבורים מחוזקים) .לפי הוראות היצרן מגען ממוצע חייב לעמוד בלפחות…1000000 (מיליון הפעלות)

תעבור ותחזק כל חיבורי המגען במיוחד שים לב לחיבורים של הסליל,כמו כן תעבור על חיבורים של שעון שבת…

קימים בשוק אין ספור מכשרים הניתנים להרכבה בלוח חשמל ,לשם הגנה על מכשירי חשמל,כנגד הפרעות רשת ונחשולי מתח קיצוניים העלולים לגרום לשריפת מכשירי חשמל.הם מוקרים יותר בשם של מגיני ברקים..ומחולקים לפי TYPE . רק חשמלאי המתמצה בתחום יכול לתת מענה לכך..הדבר כלל לא פשוט, יש צורך לבדוק את מתקן את צורת וסוג הארקה במתקן,יש להיתייחס למיקום גאוגרפי של המתקן…ובהתאם לכך להתאים אביזר הגנה…

אלכס

אני לא יודע מה גודל המגען! , אך במעגנים מסדר גודל מסוים יש בגרעין ליבת המתכת טבעת אשר מתפקידה לרכז את מירב קווי השטף המגנטי לעל ידי כך למקסם את הכח הנחוץ לצורך חיבור שניי חצאי הליבה. זה לא סותר את הדברים הנכונים אשר ניכתבו ביחסלחיזוק ברגים ולבדיקה שהפיקוד אל המגען פועל ועשוי נכון! בהצלחה, גבי!.

משה שלום

אני מבין המכתוב כי זה בביתך ואם אינך חשמלאי אנא שים לב לדבר אחד בלבד.

במידה ואתה הולך לבצע את ההמלצות שהוצגו לך . דאג לנתק את מקור הזנת החשמל , קרי נתק את המתח במפסק ראשי טרם חיזוק או עבודה כלשהיא .

בדוק למרות הנאמר ,בנוסף לאחר ניתוק המפסק הראשי של הבית , עם טסטר שאין מתח בנקודות שאתה עובד עליהן .

זהירות היא מעל הכל

בברכה

יוסי

לא ציינתי שעסוק בחשמל ללא רשיון מתאים -זה בעצם עבירה פלילית ומסוכנת ביותר .

כל מטרתי היה להסביר באופן תאורטי בלבד וכמובן לא היה כל כוונתי להדריך בן אדם בלתי מיומן ובלתי מוסמך,לטפל בלוח חשמל!!!

הערות של יוסי נכונות ובמקום!

חברת Schneider Electric הוציאה הגנה חדשה להזנה חד-פאזית או תלת-פאזית. לפי דבריהם ההגנה יעילה נגד ברקים ונפילות מתח (בעצם העלייה החוזרת) של חברת חשמל.

יש בעיה במגען,מה הקשר הגנות ולוקשים?

חברת שניידר אלקטריק מציעה הגנות חדשות ללוחות . ללוח קיים ניתר להוסיף את ההגנה ללוח חדש יש הגנה מובנת על המאמ”ט הראשי.

שלום לכולם.

חיפשתי בתקנות ולא מצאתי שום אופציה להתכונן לבחינות לבד, להיבחן ולקבל רשיון עוזר שממנו אפשר להתחיל להתקדם.

מישהו יודע האם קיימת אופציה כזו?

העניין הוא שיש לי קרוב משפחה מבוגר (יחסית) שמעוניין להשיג רשיון ואין לו את האפשרות להתחיל עכשיו לשבת בכיתה וללמוד.

השאלה אם יש אופציה להתכונן לבחינות לבד, לעבור אותן ולהתחיל להתקדם מכאן?

תודה לכל מי שעונה.

יואש

הצלחתי לעשות רק את הבחינה בתורת החשמל ללא קורס ואח”כ סרבו לאפשר לי להבחן במכונות כך שהאלצי להרשם ולשלם לקורס

---

Siemens is the best

תודה רבה יניב.

האמת שזה חבל לא רק בגלל התשלום לקורס אלא בעיקר בגלל הזמן שזה גוזל.

ביי

יואש

מה חשבתם שבמדינה שלנו יתנו לאזרח להצליח לבד?

כולם צריכים להיות שותפים,המכללה ,משרד העבודה,כולם שותפים לכיס,

עד היום לא הבנתי על מה אני צריך לשלם בעבור חידוש הרשיון,לפחות שמידי פעם ישלחו לחשמלאים עדכונים לגבי תקנות חדשות,כל מיני הזמנות להרצאות,תצוגות בעניין החשמל

משהו שיצדיק את התשלום לחידוש הרשיון,

כשמחדשים רשיון נהיגה מזמנים נהגים לקורס רענון

כי לבחור באמת אין זמן,

מילא, הרי לא נתקן את העולם.

מצורף קובץ של מתנע רך

לחיצה על הפעלה , KM1 נכנס לעבודה.

לאחר שהתקבלה מהמתנע הודעה שהמתנע הפעיל את המנוע בעומס הרצוי,

מופעל מגען עוקף KM3.

השאלה היא מי מפעיל את KM3 ואיך המתנע עובד, אני לא מצליח להבין.

תודה מראש.

שלום,

להלן אופו החיבור אנא עקוב אחר השלבים, במידה ומשהו לא ברור או חסר אל תהסס לפנות שוב דרך הפורום, כל טעות בחיבור יכולה ברת אסון.

1. קנה שני מגענים KM1,KM3 שמתאימים לזרם של המתנע, מתח הפעלה של הסלילים הוא לפי בחירתך, נניח 230 V AC

2.חיבור הכוח הוא לפי השירטוט שצירפת.

3. חיבור הפיקוד של KM1 A2 של המגען יחובר ל-0V

4. A1 יחובר לפאזה דרך מגע יבש של המתנע שהוא R1C,R1A

5. חיבור הפיקוד של KM3 A2 של המגען יחובר ל-0V

6. יחובר לפאזה דרך מגע יבש של המתנע שהוא R2C,R2A

בתנע עצמו אתה יכול לקבוע את הזמן שהמענים יתחלפו, רצוי ומומלץ מאוד לעבוד דרך מגען עוקף זה מאריך את חיי המתנע.

מקווה שעזרתי

ליאור

קיימים בשוק שני סוגי מתנעים רכים:

א. מגען עוקף (bypass contactor) מובנה בתוך הבקר

ב. בקר מתנע ללא מגען עוקף מובנה (יש צורך להוסיף)

בקר בתרשים הוא מסוג ב. לכן הוסיפו לו מגען חיצוני … על מנת להבין צורך במגען עוקף ,אנסה בקצרה להסביר

עקרון עבודה של בקר מתנעה רך.

העקרון הוא כמעט זהה בכל הבקרים ,שוני בין היצרנים בעיקר בתוכנה , מידות אמינות ומחיר!

כעקרון מתנע בנוי מזוג טריאקים ( TRIAC) על כל פאזה המחוברת ללפופי המנוע,אחת לכל מחזור,טריאק, זהו בעצם מפסק שמתנהג בדיוק כמו דימר… נפתח אותו קצת יעבור פחות מתח ..זרם… נפתח מקסימום יעבור מלאו המתח לליפופי המנוע. בספרות מקצעוית הם נקראים :( SCR (silicon controller rectifier

ע” תוכנה אנו נקבע זמני הטריגר (פיקוד לטריאק) …כמה ותוך כמה זמן הטריאק יעביר ממצב של מינים מתח

מהירות איטית למקסימום מתח… מלא מהירות…

העניין הוא.. שכל מערכת ההולכה האלקטרונית מפתחת חום ,,,על מנת לחסוך במערכת קירור מסורבלת לבקר

משתמשים במגען עוקף ..ז.א כאשר מהירות מנוע יגיע למקס” .. בעצם אין כל צורך בטריאקים,,אשר גורמים לחימום, ע” פקודה מבקר במצב זה מחברים מגען עוקף, אשר מחובר במקביל למערכת של טריאקים ,מנתקים אותם, וכל ההולכה מתבצעת דרך מגען עוקף… במצב של בלימה רגילה ניתנת פקודה לניתוק מגען עוקף,והפיקוד מעובר חזרה למערכת אלטקרונית לבלימה רכה. בבלימת חירום אין משמעות למערכת אלקטרונית .

זה בקצרה עיקרון פעולה של בקר מתנע רך…

אלכס

שלום.

מדוע יש מצבים שהפחת קופץ לי למרות שאני עובד ללא חשמל .אני עובד על קו מנותק (ניתקתי את המאמט) ובכל זאת קופץ לי הפחת לאחר כמה שניות. למה והאם אני עושה משהו מסוכן . ?

האם כוונתך שניתקת את אחד המפסקים (המא”זים) עבור קו ספיציפי (מעגל סופי אחד), אבל הפחת עדיין קופץ?

אם כן, אז התשובה ברורה. המפסק מנתק את הפאזה אבל לא את האפס. לכן, אם האפס יגע בהארקה, הפחת עדיין יקפוץ. הסיבה היא שיש עוד צרכנים שעדיין פעילים וזורם זרם דרך האפס. ברגע שחיברת את האפס וההארקה במקום כלשהו, אז חלק מהזרם יזרום דרך ההארקה ולא דרך האפס מה שיגרום לפחת לקפוץ.

אם ניתקת לחלוטין את החשמל (סגרת את המפסק הראשי), הפחת לא אמור לקפוץ כלל.

לגבי שאלתך האם אתה עושה משהו מסוכן – (א) אם אתה לא חשמלאי – אז ודאי שאתה עושה משהו מאוד מסוכן. (ב) אם אתה חשמלאי – אז אתה אמור לדעת שצריך לנתק את כל החשמל לפני שעובדים על קו מסויים.

דני תודה על התשובה.

דרך אגב אני חשמלאי בתחילת הדרך

לצערי התשובה שניתנה לא מדוייקת ורק נכונה בחלקה

נכון שכאשר יש קצר בין פזה לארקה ,הפחת עלול להפסיק

בדרך כלל הרשת של חברת החשמל היא תלת פזית ,וברשת מסוג זה ברגע שיש אי איזון בזרמים של הפזות השונות(וזה המצב באופן קבוע),זורם זרם במוליך האפס של הרשת לכוון השנאי שלהחברה.

אם במוליך האפס במתקן פרטי כל שהוא המחובר לאפס זה, יהיה קצר בין פזה לארקה ,הזרם יזרום חזרה לשנאי גם דרך האפס של המתקן הפרטי,הארקה,האדמה להארקת השיטה של השנאי.

הפחת יזהה זרם זה והוא יפסיק את ההספקה

אך גם אם תפסיק את המזז הראשי לפני הפחת, הדבר לא יעזור מכיון שהמזז הראשי הוא חד פאזי ולא מפסיק את האפס.

גם בחד-פאזי יש זרם על מוליך האפס.

לדעתי, התיאור שלי היה הרבה יותר מדוייק (כי אתה מדבר על חיבור פאזה והארקה שלא רלוונטי כאשר המא”ז מכובה). לא אגיד שדבריך לא מדוייקים, אבל חבל שאתה מתעקש להגיד שמה שכתבתי לא מדוייק. לפני שבאים להגיד שמישהו אחר לא צודק, רצוי לבדוק היטב.

נו, טוב.

שנה טובה.

לצערי חל שיבוש בתמונה ראה תיקון



לצערי התשובה שניתנה לא מדוייקת ורק נכונה בחלקה

נכון שכאשר יש קצר בין אפס לארקה ,הפחת עלול להפסיק

בדרך כלל הרשת של חברת החשמל היא תלת פזית ,וברשת מסוג זה ברגע שיש אי איזון בזרמים של הפזות השונות(וזה המצב באופן קבוע),זורם זרם במוליך האפס של הרשת לכוון השנאי שלהחברה.

אם במוליך האפס במתקן פרטי כל שהוא המחובר לאפס זה, יהיה קצר בין פזה לארקה ,הזרם יזרום חזרה לשנאי גם דרך האפס של המתקן הפרטי,הארקה,האדמה להארקת השיטה של השנאי.

הפחת יזהה זרם זה והוא יפסיק את ההספקה

אך גם אם תפסיק את המזז הראשי לפני הפחת, הדבר לא יעזור מכיון שהמזז הראשי הוא חד פאזי ולא מפסיק את האפס.

הערה לאי דיוק היתה מכוונת לפסוק ,שאם מפסיקים את המזז הראשי אז הפחת לא יפסיק יותר ,וזה לא נכון מכיוון שהוא לא מפסיק את האפס

לצערי חל שיבוש בתמונה ראה תיקון



לצערי התשובה שניתנה לא מדוייקת ורק נכונה בחלקה

נכון שכאשר יש קצר בין אפס לארקה ,הפחת עלול להפסיק

בדרך כלל הרשת של חברת החשמל היא תלת פזית ,וברשת מסוג זה ברגע שיש אי איזון בזרמים של הפזות השונות(וזה המצב באופן קבוע),זורם זרם במוליך האפס של הרשת לכוון השנאי שלהחברה.

אם במוליך האפס במתקן פרטי כל שהוא המחובר לאפס זה, יהיה קצר בין פזה לארקה ,הזרם יזרום חזרה לשנאי גם דרך האפס של המתקן הפרטי,הארקה,האדמה להארקת השיטה של השנאי.

הפחת יזהה זרם זה והוא יפסיק את ההספקה

אך גם אם תפסיק את המזז הראשי לפני הפחת, הדבר לא יעזור מכיון שהמזז הראשי הוא חד פאזי ולא מפסיק את האפס.

הערה לאי דיוק היתה מכוונת לפסוק ,שאם מפסיקים את המזז הראשי אז הפחת לא יפסיק יותר ,וזה לא נכון מכיוון שהוא לא מפסיק את האפס

מישהו יודע משהו לגבי שלטי ניאון(של פרסומות). האם זה הבאמת עובד במתח של מעל 1000 וולט ?

כן,כל שלטי הניאון עובדים על מתח גבוה,ישנם שנאים

מישהו יכול לתת דוגמא לצרכן תלת פאזי עם אפס ולצרכן תלת פאזי ללא אפס ומה ההבדלים ביניהם.

ומה ההבדלים בכלל בין מנוע חד פאזי למנוע תלת פאזי ?

אני מבקש לדעת מדוע מחברים בלוח תלת פאזי את השדה מזוג אויר לפני הפחת,האם זה לא מסוכן ללא פחת?

לפי חוק החשמל ממסר פחת חייב במבנה ציבור רק על שקעים,אפילו תאורה לא חייבת להיות אחרי פחת,

אני משער שאתה מדבר על מבנה ציבורי,