אני מחפש קטלוגים של חברות כמו MOELLER KLOCKNER או MERLIN GERIN שבהם יש נתונים של פחתים מאמתים וכו’. באנגלית או בעיברית

מרלן ז’רן מיוצג בארץ ע”י שניידר העולמית שיושבים בזור תעשיה קדימה, או שפשוט תיכנס לאתר של שניידר העולמי, כנל לגבי קלוקנר’ או למולר העולמי או לקצנשטיין בישראל

איך עושים בדיקה יסודית ומה השלבים עם מגר ובין מה למה ? ומה הערכים של הבדיקה צריכים להיות בבית חדש ובבית ישן?

הבדיקה נערכת

1 בין הארקה לבין הפזה

2 ביו הארקה לבין האפס

הערכים של הבדיקה

1 בבדיקה הנערכת לפני חיבורו לרשונה של המתקן 1.5 מגאוהם

2 בבדיקה של מתקן הנמצא מזמן בפעולה (בית ישן ) 0.25 מגאוהם

3 כל הבדיקות מגר נערכת ללא חשמל ועל ידי מגר שמתחו הנומינלי אינו עולה על 500 וולט בזרם ישר

4מבצעים את הבדיקה כדי לבדוק את רמת הבידוד של המתקן (של המולכים במתקן )

איפה יש אתר עם חומר מענין בעברית על חשמל

הסבר כללי בחיבורים או תרשים כלשהו, אפשר גם הסבר כללי לגבי היציאות אין בעיה.

בעיקרון כמעט כל הבקרים עובדים בצורה הבאה: יציאת זוג חוטים למשנה זרם. יציאה למגעי הפעלת מגעני קבלים לפי כמות הדרגות שקנית[ 5 -7-9 וכו’ ]. מגע למתח 220- או 400 אבל נדיר.בכל בקר יש מגעי פיקוד נוספים שכמעט לא משתמשים כמו תקלה טמפ’ וכו.

החכמה הגדולה האי רק לדעת את ” שפת ” תיכנות הבקר, לכל חברה יש את הבקר עם הצורות שלו.

אם יש לך אוטוקאד אני יעביר לך במייל

האם מישהו מכיר מערכת להורדת תריסים במפסק אחד בנוסף למפסקים ליד החלונות,ללא הגבלת המפסקים.{מפסקים קבועים}

אתה מתעוןן למע” פיקוד מוכנות לתריסים , כי אם כן יש היום עשרות בשוק .תכתוב תשובה ואני יתן לך מ”ס חברות

האם צריך רשיון מיוחד לצילום תרמי של לוחות חשמל, פרט לקורס של היצרן?

אין צורך ברשיון חשמל מכל סוג, אם תשים לב כשאתה מזמין בדיקה הבודק דורש חשאלאי בבדיקה.

הדבר היחיד שצריך זה הסמכה מיצרן המצלמה.

כיום אין גוף במדינה שנותן הוראות לבדיקה תרמוגרפית ,אין גם צורך בקורס מטעם חברת המצלמות ,רוב הסוקרים משתמשים במצלמת FLIR לעשות קורס למצלמה זה רק בשבדיה ,יקר מאד ולא מלמדים כלום חוץ מאיך המצלמה עובדת,אני כשכיר עובד כבר הרבה שנים בתחום.

שלום,

מפסק זרם פחת בביתי מופעל מידי פעם ע”י ברקים. תופעה זו מתרחשת גם כאשר דוד החשמל/שמש מנותק

ממפסק הפחת.

מה הסיבה לתופעה זו וכיצד ניתן להתגבר עליה ?

תחליף את הפחת הכי זול הכי פשוט

עקרונית אין קשר וקשה לי להאמין שהברק בפגיעה לא ישירה יקפיץ פחת

זה קורה גם לאחר שהחלפתי ומדובר במכשיר של siemens.

האם למישהו יש רעיון אחר ?

איך בדיוק זה קורה?

כל פעם שיש הבזק אור הפחת קופץ?

או כשהגשם מתלווה לברקים הפחת קופץ?

זה קורה לעיתים רחוקות כאשר הברקים מלווים בגשם.

מוזר מאד התופעה שאתה מתאר

תבדוק את טיב הארקה של הדירה לעומת הבנין, וגם אם זה קורה אצל השכנים

אופציה נוספת להוסיף מגן ברדים לפני הפחת. לא נשרפו לך מכשירים בבית??? לפי מה שאתה מתאר הפחת מגן על הבית כנגד ברקים וזה מוזר

לדעתי אין קשר בין הברקים לממסר פחת

מה שכן יתכן שיש זליגה בין האפס להארקה במתקן/רטיבות הגורמת לקצר.

לחילופין יתכן שהממסר פחת אינו תקין

מאוד יכול להיות שכתוצאה מהגשם נרטבים מתקנים חשמליים, והדבר מוריד את ההתנגדות של הבידוד וגורם לזליגה של זרם לאדמה. (ללא קשר לברקים, שתמיד שמחים להצטרף לחגיגה כשיורד גשם).

מפסק פחת מאוד אמין, ורק לעיתים מאוד מאוד נדירות התקלה היא אצלו.

מדובר בשלושה מעגלי תאורה של נורות הלוגן 20W לנורה X 8 נורות למעגל

כאשר מדובר בשלושה הזנות שונות R.S.T השנאים הם אלקטרונים כל שנאי מיועד להספק כולל של 200 וואט.

ההספק בכל מעגל הינו כ – 167 וואט, דימר בהספק 1000W לכל מעגל.

מרחק השנאים מהנורה הראשונה במעגל הינו כ – 1.20 מ’.

מדוע אם כן הנורה הראשונה דולקת ב- 100% נצילות ובהמשך הנצילות יורדת בכל המעגלים.

הדבר מוזר בעיניי.

האם הבעיה בשנאים

האם להחליף לשנאי בייגלה.

אשר לא מתאימים להפעלה ע” דימר בדר כלל על אלו שכן עובדים מופיע מילה DIMMERABLE או משהו כזה .נראה שהמערכת מתוכננת נכון. תנסה לבדוק מתחים על כל גוף לאחר ירידת הנצילות.

בהצלחה

לדעתי אין קשר לשנאי. הבעיה שתיארת היא קלאסית למקרה שיש מפלי מתח גבוהים על המוליכים.

לחוט החשמלי כידוע יש התנגדות,ולכם אם זורם דרכו זרם גם נופל עליו מתח. אם לדוגמה חוט שההתנגדות שלו 5 אוהם, וזורם דרכו זרם של 16 אמפר, יפול עליו מתח של 80 וולט (לפי חוק אוהם).

את המתח הזה יש להפחית ממתח המקור (230 וולט) וכך מתקבל המתח על הצרכן – 150 וולט במקום 230.

כדאי לך לבדוק אם המוליכים שבחרת באמת מתאימים לעומס של כל המנורות, יש טבלאות עם נתונים לגבי זה.

פתרונות אפשריים-

1. להגדיל את מספר המעגלים, כך שבכל אחד מהם יזרום פחות זרם וכך מפלי המתח יקטנו.

2. להחליף את המוליכים למוליכים בעלי שטח חתך גדול יותר, לפחות באיזור שקרוב לשנאי שם הזרם הגדול ביותר.

3. לשים שנאים נוספים, ובכך להקטין את המרחק של הצרכן מהמקור.

לאחר מבט נוסף בשרטוט שלך, יש לי הצעה.

שים לב שהמנורות שנמצאות בקצה המעגל, ז”א שמבחינת אורך המוליך הכי רחוקות מהשנאי, נמצאות בעצם ממש בסמוך לו. אם תוסיף מוליך נוסף כך שהמעגל יהיה סגור הדבר יקטין בצורה משמעותית את מפל המתח על המוליכים, בעיקר עבור המוליכים שבקצה.