מחפש חשמלאי מוסמך/ראשי/הנדסאי לעבודה בחברת הייטק באופן קבוע.

תנאים טובים כולל הסעות ארוחות.

העבודה דרך חברת אחזקות .

העבודה ברחובות.

ניתן לפנות במייל eli_sadon@contractor.amat.com

שלום לכולם אני חיים ואני חדש פה אני מחפש שרטוט פיקוד של חדר קירור בעבר בניתי לוח לחדר קירור אבל את התוכנית שירטט איש קירור לא מקצועי ששרטט לא נכון את הפיקוד ובהפעלה שברתי את הראש עד שחיברתי את כל ההגנות כמו שצריך

אשמח אם מישהו יעזור לי בתודה מראש חיים

שלום. מישהו יכול לתת הסבר מהם ההבדלים בין נתיכים ובין מאמטים, ומדוע חחי משתמשת בנתיכים בחדרי מדרגות. לא היה עדיף להשתמש במפסקי זרם רציניים יותר.ואילו סוגי נתיכים יש ?

נתיך מבחינת עומסים מחזיק יותר מעמד ופחות מתחמם לעומת מאזים וכו.

זרם הקצר בנתיך יותר מהיר ואמין לעומת מאז

חח משתמשת בנתיכים כבר מעל ל20 שנה יותר קל להם לא להחליף סדרות שצריך להחזיק במלאי

נתיך פחות נשרף בזרמים גבויים רגעיים לעומת מאז

הרבה יותר זולים ממאזים או ברקרים

יש עוד הרבה סיבות

האם לנתיכים של חברת החשמל יש גם הגנה תרמית וגם הגנה מגנטית כמו לחצאי אוטומטים?

נתיכים הם סוג של מבטחים

מבטח הוא ציוד שמיועד להגן על המתקן נגד זרם יתר

זרם יתר יכול להיגרם ע”י עומס יתר שבדרך כלל הוא בערכים נמוכים

זרם יתר יכול להגרם כתוצאה מקצר ואז הזרמים מגיעים לאלפי אמפרים.

במבטח מסוג נתיך ,האלמנט הניתך שבו מגן גם נגד עומס יתר וגם נגד קצר,זמן התגובה נמצא ביחס לגודל זרם יתר.

לעומת זאת במפסק אוטומטי-קיים מנגנון נפרד נגד עומס יתר ,והוא ה דו מתכת שמתחמם מתכופף ומפעיל את מנגנון המפסק ,ופעולה זו דורשת זמן מסויים.

המנגנון הנוסף הוא נגד קצר : אלקטרו מגנטי המושך מנוף ומפעיל מידית את מנגנון המפסק.

כפי שניתן להבין גם הנתיך וגם המפסק האוטומטי ממלאים את תפקידם ומפסקים בזמן אם מופיע במתקן זרם יתר.

ההבדל הוא כמובן שנתיך לא ניתן לתיקון ויש להתקין חדש

ולעומת זאת מבפסק אוטומטי : אין צורך להחליף ויש רק להרים את הידית ,כמובן רק אחרי ניתרול התקלה.

ועכשי לעניין חברת החשמל

כאשר קיים קצר נוצרים זרמים גבועים מאוד ובשעת הניתוק נוצרת במטיח קשת חזקה ויכול להווצר מצב שהקשת תמשיך להתקיים כתוצאה מינון האויר במסלול הקשת ,לפיכך בכל מבטח יש אמצעים לכיבוי הקשת.

מבטחים המסוגלים להפסיק קצר במקום שבו צפוי זרם קצר גבוה .מוגדרים כ”מבטחים בעל כושר ניתוק גבוה” וערך זה מסומן על המבטח.

נתיכים בעלי כושר ניתוק גבוה הם אלפי מונים זולים מ”מפסקים אוטומטים” בעלי כושר ניתוק גבוה.

ומאחר וברשת שח חברת חשמל יכולים להווצר קצרים גבוהים חברת החשמל נאלצת להשתמש במבטחים בעלי קושר ניתוק מתאים וכאמור נתיכים יותר זולים.

הסיבה השניה והחשובה , היא האמינות של מפסקים אוטומטים לעומת נתיכים

נתיך ככל שעובר הזמן לא מאבד את התכונה להפסיק את הזרם אלא להפך הוא עלול להפסיק ולהגיב יותר מהר.

לעומת זאת מפסק אוטומטי הוא מפסק עם מנגנון מכני,וכידוע מנגנון מכני שעומד במשך שנים ללא פעולה, וזה המצב עם רוה מבטחי חברת החשמל המותקנים בבתים. הרי מנגנון זה עלול לבגוד ולא לפעול בכלל או להגיב מאוחר.

למרות כל האמור עם ההתקדמות הטכנולוגית של היום ,שקלה חברת החשמל את האפשרות להתקין מפסקים אוטומטים במקום נתיכים,וזאת על מנת לאפשר לצרכנים לחדש את ההספקה בל לחכות לשרות החברה,דבר שיש לו ערך חשוב בשרות נאות לצרכן.

אוקיי תודה על ההסבר .תוכל להסביר בנוסף איך מבוצעת החלוקה של בניין מגורים . נניח שלבניין יש 10 קומות והוא מוזן בכבל של 16*5. השאלה היא מבוצעת החלוקה של הבניין על מנת שיהיה איזון פאזות הרי כל לוח דירתי הוא חד פאזי .

הפתרון הוא פשוט

במקרה של 10 דירות מחברים

פזה 1 3 דירות

פזה 2 3 דירות

פזה 3 4 דירות

כאשר קיימים רק חיבורים חד פזיים אין בררה אחרת וזו היא הדרך היחידה לחלוקה

בנושא גודל החינור הכללי של המבנה ומספר הצרכנים (החיבורים בבנין)

לפי כללי המקצוע,והניסיון המצטבר , יש טבלה שקובעת מה שעור נעומס הממוצע בכל דירה או סוג צרכנות אחר

“מקדם העמסה” ולפיכך לעולם לא עושים חיבור ראשי לפי סך הכל העומס המוזמן,אלא לפי חישוב מקדמי העמסה

מקדמי העמסה הם לא מספר קבוע ומשתנים לפי שינוי הרגלי תריכה והנושא נמצא בביקורת קבועה.

האם בבנין מגורים נהוג להתקין פס השוואת פוטנציאל ואם כן היכן מתקינים אותו ?

כמובן שפס השוואת פוטנציאלים [הוא נושא אחר לגמרי ,ולא קשור לנושא המבטחים.

בתקנות החשמל קיימות תקנות “הארקת יסוד”, במסגרת תקנות אלה יש דרישה ליצור מצב של השוואת פוטנציאלים נין כל חלקי המתכת של המבנה,דבר הניתן להשגה ע”י יצירת התנגדות 0 אום (או קרוב לערך זה)בין כל חלקי המכת של המבנה כולל מערכת הארקה וזיון הברזל של המבנה (אלקטרודת יסוד),יצירת מצב זה ימנע הופעת מפלי מתח בין חלקי המתכת במקרה של זרימת זרם תקלה מכל מקור שהוא,

כדי להשיג מטרה זו דורשות התקנות חיבור כל המוליכים המתכתיים כל אחד באמצעות מוליך 10 ממ”ר נפרד לפס השואאת פוטנציאלים

ומאחר והיום מבצעים גם איפוס ,ובמסגרתו צריך לחבר את פס השוואת פוטמציאלים להאפס הראשי של חיבור חברת חשמל,לפיכך הדרישה היא ,

פס השוואת פוטנציילים יותקן קרוב ככל האפשר לכניסת החיבור הראשי של חברת החשמל(הוונה מבטים ראשיים של החברה,ובכל מקרה על החשמלאי להכין צינור בקוטר 29 לפחות בין הפס והמקום של המבטיחים הראשיים של החברה

אני מבקש שירטוט של חיבור שני מנורות נאון 24W לצ’וק אחד של 40W תודה

---

יעקב

שלום

אני מחפש חשמלאי מוסמך עם נסיון בהתקנת מערכות פוטואלקאריות וחיבור לרשת

הטלפון שלי 0523878844

תודה

ברק

מעוניין לדעת האם ישנו איגוד חשמלאים אשר דרכו ניתן לקבל תשובות לשאלות

שלום .מישהו יודע איך בודקים קבל ? נניח שיש לי קבל של 5 מיקרופאראד ואני רוצה לבדוק אם הוא תקין ? איך ? בעזרת איזה מכשיר ?

כל מכשיר FLUKE יודע לבדוק קבלים, אך יקרים מאד. יתכן קיים איזה מולטימטר זול העונה לדרישה

בהמשך יש אפשרות נוספת למרות שבמיקרו פארד זה קצת יותר קשה. קבל צורך זרם בזמן עבודה , תשים צבת זרם ותראה אם יש צריכה בקבלים גדולים של 10 K ומעלה זה קל , במיקרו אולי קצת יותר בעייתי.

מישהו יכול לתת הסבר רציני מה זה הארקה בדיוק. איך עובדת מערכת ההארקה בארץ ? מה זה לולאת תקלה ,בשביל מה שמים פס השוואת פוטנציאל ומתי וכו ?

הארקה היא אמצעי ההגנה הראשון בפני התחשמלות.

המתח השרוי בכל מוליך הוא פוטנציאלי, השאיפה של המתח בכל עת הוא להגיע לאדמה, בכל אפשרות של המתח להגיע אל האדמה בין אם זה דרך מוליך ובין אם זה דרך גוף האדם או כל אלמנט אחר המתח ימשך לאדמה.

תפקידה של הארקה היא לגרום לכך שבמידה ויהיה פגם בצרכן חשמל והמוליך יפרוץ לגוף הצרכן תהיה למתח הדרך המהירה ביותר להגיע לאדמה דרך הארקה.

פס השוואה פוטנציאלי תפקידו להשוות את כל החלקים באותו המתקן שהתנגדותם לאדמה בכל חלקי המתקן תהיה שווה ולרכז את הארקות של כל החיבורים הראשיים באותו מתקן כגון מוליך מהארקת יסוד, מוליך מהארקת מים, הארקת שיטה, איפוס, גז ועוד תלוי בסוג המתקן.

עכבת לולאת התקלה היא ההתנגדות במקרה של קצר והיא נדרשת על מנת שנוכל לחשב ולכייל את זרם הקצר על המפסק הראשי בכדי שיתנתק בזמן הקצר ביותר בזמן קצר (פחות מ-5 שניות).

תוכל לפרט יותר על לולאת התקלה. האם נכון לומר שבכל עמוד חשמל שיש בו שנאי האפס בצד המשני של השנאי מוארק לאדמה ע”י אלקטרודה?

תפקיד הארקה -היא להפעיל את המבטח של המעגל בזמן קצר בין פזה להארקה באותו מעגל.

פעולה זאת יכולה להתקיים רק כאשר התנגדות לולאת התקלה נמוכה מספיק כדי לפתח זרם גבוה כזה שיפעיל המבטח.

לולאת התקלה מתחילה בשנאי ,דרך הרשת,דרך המתקן הפרטי ,דרך מקום התקלה,דרך הארקה של המתקן וחזרה דרך האדמה להארקת השיטה בשנאי.

לולאת התקלה נמדדת בגודל ההתמנגדות הנמוכה שלה ולפי זה מחשבים את זרם הקצר שאמור להתפתח,ומכאן לגודל המבטיח המקסימלי המותר להתקנה במתקן האמור.

לדוגמה אם המעגל הגדול ביותר בלוח הוא למשל 16 אמפר: בהתאם לתקנות אם קיים מעגל המובטח ע”י מבטיח 16 אמפר,אזי התנגדות לולאת התקלה לא תעלה על3.19 אום.היינו אם קיים לוח פלסטי עם מספר מעגלים והמעגל הגדול ביותר הוא עם מבטיח של 16 אמפר הרי שי לקיים דרישה כאמור.

הנספח שנשלח שייך למקרה אחר

ראה נספח חדש