שלום,

אני לקראת שיפוץ בדירה ובין השאר יש צורך לבצע עבודות חשמל הכוללות: הוספת שקעים כלליים (בערך 8) ברחבי הבית, הוספת שקעים יעודיים למקרר \ מזגן \ תנור אפיה, בניית הארקה חדשה (קומה רביעית), הכנת חשמל לדוד שמש וכו’.

החשמלאים איתם דיברתי (ונתנו לי הצעות הדומות, בגדול, למחירון באתר) הסבירו לי שהם חוצבים בקיר, מניחים תעלות ומעבירים חוטים אך לא סוגרים אחריהם. הצבעים הסבירו לי שהם צריכים קיר סגור והם אינם סוגרים אחרי החשמלאי, והשיפוצניק מצידו לא מעוניין לסגור אלא אם הוא עושה את עבודות החשמל (בזה אני לא מעוניין) או את עבודת הצביעה (גם זה פחות עדיף).

אז רציתי לשאול כאן בפורום אנשים עם נסיון, על מי צריכה להיות מוטלת האחריות לסגירת החורים בקיר בין החשמלאי לצבע?

תודה.

תפקיד החשמלאי לבטן את הצינורות שהוא מניח בקיר.

תפקיד הטייח / איש שפכטל (שפכטלאי?) ליישר את הבטון שיהיה חלק עם הקיר.

תפקיד הצבע לצבוע קיר חלק.

החשמלאי לא קיבל הכשרה ביישור קיר שיהיה חלק, אבל עליו לבטן את הצינורות.

אני מכיר חשמלאים אשר יעשו עבודה “חפיף” ויסגרו את הצינור עד לקיר “חלק”, אבל ה”חלק” שלהם לא בדיוק חלק, והם בטח לא חוזרים כדי לשייף ולסדר עד שיהיה חלק פיקס. אני מכיר צבעים אשר יעשו את עבודת היישור כולל ההחלקה תמורת תוספת במחיר.

במילים אחרות – הטייח/איש-השפכטל אמור ליישר. כל שאר בעלי המקצוע יכולים ליישר (ויש כאלה שיישרו אבל ברובם לא בצורה מושלמת) אבל זה לא תפקידם.

דני זאת אומרת לפי מה שאתה אומר שיש קשר ישיר בין מהירות המנוע לזרם הנצרך מהרשת.

נניח שוב שיש לי מנוע של 11 קילוואט וכרגע הוא עובד והחליקה שלו נניח כמו שחישבת % 50 אז למעשה הוא כרגע מתפקד כמנוע של 5.5 קילוואט ולכן גם צריכת הזרם שלו יורדת בחצי .

האם זה נכון ? ואם כן זאת הסיבה שהיום משתמשים במשנה מהירות למנועים מסוימים ?

אי אפשר להגיד שאם ההספק הוא מחצית אז הזרם הנצרך הוא חצי. הזרם הנצרך גם דרוש כדי לכסות את ההפסדים המכניים והפסדי הנחושת (המוליכים) והפסדי הברזל (המגנטי) והפסדי הטבעות/הפחמים (לא במכונת השראה סטנדרטית). בקיצור – אי אפשר להסיק ישירות מהזרם הנצרך ליחס של העומס. כבר אמרתי במסר קודם שאם מסתכלים על הזרם הנצרך – אז זה יתן תחושה גסה של העומס הנצרך, אבל עקב ההפסדים בדרך שמשבשים את החישובים – זה ממש ממש לא מדוייק. המהירות תתן אינדקציה יותר מדוייקת. עצם זה שאפשר לחשב הפסדים במצב קצר או במצב ריקם – רק מדגים עד כמה בדיקה לפי זרם היא לא מדוייקת.

בשנאי – בגלל שההפסדים יותר קטנים (ודי זניחים) – אפשר להסיק מסקנות מהזרם שנצרך מהמקור. במכונות – ההפסדים ממש לא זניחים.

כפי שתמיד אמרתי – אם אתה רוצה הערכה מאוד גסה של יחס העומס מהעומס הנקוב – אין שום בעייה לחשב ע”פ זרם הנצרך מהמקור. אם אתה רוצה חישוב יותר מדוייק – תקבל את זה מהמהירות (וגם זה לא מדוייק).

אני מניח שבמשנה המהירות אתה מתייחס להוספת נגדים כדי לשנות את זרם ההתנעה (ולא בשינוי מתח או תדר כדי לווסת את מהירות המנוע). הזרם הנצרך במצב התנעה הוא גבוה, ולכן צריך ויסות ההתנעה. זה לא קשור ישירות לדרך חישוב היחס של העומס מהעומס הנקוב. אפשר אף לראות שהזרם הנצרך מהמקור אינו מהווה אינדיקציה טובה, כי אם הזרם הנצרך הוא ביחס ישר לעומס, אז במצב של רוטור בלום (עומס אינסופי) – הזרם יהיה אינסופי, וברור שזה לא המצב. גם בחישוב מהירות – ציינתי כי מעבר לחליקה הקריטית – זה כבר לא יחס ישר (לינארי). רוטור בלום – זה יותר מהחליקה הקריטית.

שלום לפורום . מישהו יכול להסביר לי בכלליות את עקרון הפעולה של גנרטור ?מהו סליל עירור ?

גנרטור פועל תמיד ע”י שטף מגנטי משתנה אשר “חותך” מוליכים. בתוך המוליכים יווצר זרם.

בקשר לסליל עירור – תמיד לא אהבתי את המושג כי הוא נורא מבלבל לטעמי, אבל אתן פה את מה שאני מבין.

סליל עירור זהו סליל שתפקידו לייצר שדה מגנטי. את המושג “עוגן” משתמשים עבור החלק שיש בו את העומס. באופן עקרוני, כאשר מכונה עובדת כמנוע – הסליל הוא בסטטור, והעוגן (העומס) הוא ברוטור. כאשר המכונה עובדת כגנרטור – המצב הפוך, כי תפקיד הרוטור לייצר את השטף המגנטי המשתנה, והעומס-הצרכן מתחבר לסטטור. עד כאן טוב ויפה, הבעייה היא שלרוב מתייחסים למעגל באותו אופן גם כמנוע וגם כגנרטור, אז ברגע שאמרו שמשהו הוא סליל העירור במצב אחד, לא ישנו את הגדרתו עבור המצב ההפוך.

לרוב לא משתמשים במכונת השראה כגנרטור, ולכן במכונת השראה סליל העירור תמיד מוגדר בסטטור והרוטור הוא העוגן (בעצם – הרוטור לרוב לא מכיל סליל בכלל). במכונה סינכרונית משתמשים בעיקר כגנרטור ולכן שם הרוטור נחשב סליל העירור והסטטור נחשב העוגן (כי העומס-הצרכן מחובר להדקי הסטטור). כאשר משתמשים במכונה סינכרונית כמנוע – לא מזכירים את סליל העירור… במכונת DC, שוב משתמשים בו בעיקר כמנוע ולכן הסטטור שוב מכיל את סלילי העירור והרוטור נחשב העוגן. המצחיק הוא שהסליל של הרוטור אמור גם לייצר שדה מגנטי (אחרת זה לא יעבוד), ואפילו מחובר לפעמים לסליל הסטטור (חיבור מקבילי, טורי או מעורב).

בקיצור – זה מה יש. אני אישית מעדיף להשתמש במושגים “סליל הסטטור” ו”סליל הרוטור”. פחות מבלבל.

נא תקנו אותי אם אני טועה. אני אשמח להיות טועה במקרה זה… :-)

כשאתה כותב עומס נקוב למה אתה מתכוון ? נניח שיש לי מנוע של 11 קילוואט למה הכוונה בעומס נקוב ?

11 קילווואט זה ההספק הנקוב. זהו ההספק המכני המרבי שמותר לחבר לציר המנוע (בצורה ממושכת), ולכן זה בעצם העומס הנקוב (נקרא גם “עומס מלא”). זהו גם העומס שבעומס הזה מגיעים לנצילות הנקובה.

כדי למצוא את העומס המלא (הנקוב) – אפשר להוסיף עומס עד שמגיעים לזרם הנקוב או עד שמגיעים למהירות הנקובה. בעומס הנ”ל – ההספק של המנוע הוא ההספק הנקוב (במילים אחרות – Pout שווה להספק הנקוב).

המילה “הספק” מתייחס לאספקט החשמלי, ו”עומס” מתייחס לאספקט הפיזי.

לפעמים מדברים על העומס שאפשר להעמיס על המנוע ע”י שימוש במושג המומנט הנקוב (שזה כבר האספקט המכני / כוח), ואת המומנט הנקוב (הצירי) אפשר לחשב באמצעות הנוסחה 9.55 כפול הספק נקוב לחלק למהירות הנקובה. צריך לזכור שכאן מדובר בכוח נקודתי שאם מכפילים במרחק (המהירות) מקבלים את העבודה (ההספק). כן, אני יודע שקצת עיוותתי במשפט האחרון את כל המושגים (דהיינו זה ממש לא מדוייק), אבל זה רק בשביל לקבל תחושה.

כאשר רוצים לכתוב הודעה בפורום, יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת – יש למעלה כפתור “הוספת הודעה לפורום” שבו אתה משתמש – וזה מוסיף הודעה “ראשית” חדשה (דהיינו – לא יודעים למי הגבת). אפשרות שנייה – כאשר אתה מסתכל על ההודעה שאתה רוצה להגיב לה – יש שם כפתור “הוספת תגובה” שבאמצעות הכפתור הזה – ההודעה שאתה כותב נרשם מתחת (מחובר) להודעה שאליו הגבת. ככה יודעים למי אתה מגיב.

נ.ב. למה אתה ער כל כך מוקדם בבוקר? :-)

התשובות שלך טובות וברורות. דני תודה .

נ.ב- פשוט חזרתי מבילוי

נניח שיש לי מנוע של 11 קילוואט ורצועות הנעה שלו מסובבות משאבת ואקום . מתי או איך אני יכול לדעת מתי המנוע עובד בעומס הנקוב שלו , מתי הוא עובד בשמונים אחוז מהעומס הנקוב שלו ? לפי המהירות שלו לפי צריכת הזרם שלו מהרשת ?

אנסה להיזכר מה כתבתי…

אין מושג סטנדרטי של “שמונים אחוז מהעומס הנקוב”. לרוב מדברים על “נצילות” או “הספק ביציאה”, אבל נצילות זו היחס בין ההספק ביציאה לבין ההספק בכניסה (שלא יכולה להיות 100% בגלל הפסדים בדרך). צריכת זרם (במקור) לא תעזור בגלל ההפסדים בדרך שמשבשים את החישובים (אלא אם כן אתה מעוניין בבערך).

המהירות תתאים לך כי המהירות נותנת את החליקה (המהירות הסינכרונית פחות המהירות חלקי המהירות הסינכרונית) והחליקה משתנה ביחס ישר לעומס על הציר (פחות או יותר). לכן אם תחשב את החליקה הנומינלית (הנקוב) ותבדוק את היחס בינו לבין החליקה בפועל (חליקה בפועל לחלק לחליקה נומינלית) – תוכל לדעת (בערך) באיזה יחס מהעומס הנקוב אתה נמצא. אציין כי החליקה היא פחות או יותר ביחס ישר לעומס רק עד החליקה הקריטית (שזה יותר מהחליקה הנומינלית). מעבר לזה – זה כבר לא ביחס ישר.

איך אני יכול לדעת את הספק הכניסה למנוע את נצילות המנוע ?ושאלה נוספת כאשר אני מחבר מנוע חשמלי תלת פאזי לרשת אז אני מחבר את סלילי הסטטור או את סלילי הרוטור?

את השאלה הראשונה לא הבנתי כלל.

שאלה שנייה – אתה מחבר תמיד את סלילי הסטטור. במנועים מסויימים, גם סלילי הרוטור מחוברים לרשת (חיבור ארוך / קצר – מנוע DC, וכו’). תלוי במנוע. זה לא קשור להאם זה תלת פאזי או חד פאזי.

אני עדיין לא מבין את המושגים הספק ועומס ואת ההבדלים ביניהם ? ואיך אני קובע באיזה הספק עובד המנוע בזמן נתון מסוים לפי מה לפי המהירות שהוא מסתובב באותו רגע ?

הספק זה העבודה שעושה הכוח. בפיסיקה – זה כוח כפול מהירות. בחשמל – זה מתח כפול זרם. נמדד בוואטים.

עומס זה האובייקט שמזיז הכוח – העצם שמתנגד להפעלת הכוח. במנועים – זה האובייקט שיושב על הציר. בחשמל – מתייחסים להתנגדות בצורה חשמלית: מציירים נגד משתנה במקום עומס, ובמכונת השראה נותנים לו התנגדות (משוקפת) של 1 מינוס s חלקי s.

במכונת השראה:

נניח שהמהירות הנקובה היא 1400. זה אומר שהמהירות הסינכרונית היא 1500 (אם לא ברור מדוע – תשאל).

לכן החליקה הנומינלית 6.66% = 0.0666 (מהירות סינכרונית פחות מהירות נוכחית חלקי מהירות סינכרונית). נניח שהמהירות כרגע 1450 – זה אומר שהחליקה כרגע (אותו החישוב) 3.33% = 0.0333. לכן העומס כרגע הוא 0.0333 חלקי 0.0666 שזה 50% מהעומס הנקוב (בערך כמובן), דהיינו – זה גודל האובייקט שמזיזים. ואם ההספק הנקוב 11kW, אז ההספק כרגע הוא 5.5kW, דהיינו – זו העבודה החשמלית המתבצעת.

כל זה בתנאי שלא טעיתי בחישובים.

שלום לכולם,שאלה,אני הנדסאי חשמל עם רשיון של חשמלאי מוסמך,עובד עצמאי עם רשיון מוסמך מ2005 ,רציתי לקבל ראשי מה הדרך הפשוטה ביותר אצל בן בשט?

1.הכי חשוב תוריד מהאינטרנט את הטפסים ותמלא אותם במדויק ואל תהיה “חכם” ותחסיר נתונים

2. תכין כמה שיותר אבל הרבה ניירת של פרויקטים / עבודות שביצעת או שהיית פעיל בהם, ככל שהערמה גדולה ככה זה רץ יותר מהר

3. אל תשכח אישור נוטריון כי אתה עצמאי

4. אל תיגש אליו ישירות בשום פנים ואופן , תשלח את החומר אליו בדואר.

בדקתי אם טסטר וגיליתי מתח באפס בשקע בדירה . מה יכולה להיות הבעיה ?

בעקרון אין בעיה

באפס יש בין 5 ל 10 וולט

טסטר עובד על השראות וגם באפס לפעמים הוא נדלק.

לפעמים יש תופעות של מתח באפס בגלל מעגלים תלפ או חוסר פאזה אחת .

לכן אם אתה חשמלאי רציני זרוק את הטסטר לפח ותמיד תבדוק עם רב מודד או מכשיר מדידה אחר

שלום . מישהו יכול להסביר לי את ההבדל בין עומס קיבולי לבין עומס השראי ?ו בנוסף נניח שיש לי שנאי של 10 קילווולט אמפר ונתון שהוא מועמס בשמונים אחוז מהעומס הנקוב שלו אז מה זה אומר ?

שלום .מישהו יודע מה זה יט”א ? ומה ההבדל בין יט”א לצילר ?

יטא היא יחידת טיפול באויר.זה הראשי תיבות.צילר הוא יחדת מיזוג גדולה המזינה המון יטאות ופן קולים למשל בית מלון.יש כמה צילרים שמזינים את כולם מקווה שהובנתי מ מ מ