כיצד מחברים מנוע בהתנעה של כוכב משולש?

אני רוצה לחבר מנוע בהספק גדול של 20 כ”ס בחיבור כוכב משולש.

האם אני חייב להשתמש במפסק כוכב משולש מיוחד ?

אשמח גם לקבל שרטוט והסבר עליו.

שלום רב וערב טוב.איש יקר ברצוני להתיעץ איתך על בדיקה אם מגר.אני יודע שאני בודק ללא מתח בין פאזה להרקה קו קו עד להופעת הפריצה.רציתי לדעת שאני לוחץ במכשיר הוא נותן מתח רגעי לאותו קו תודה מראש אלון.

אכן כך,לבדיקת טיב בידוד של המוליכים במעגל חשמלי כלשהו או תקינות מכשירי חשמל (מבחינת פריצה לגוף) כגון גופי חימום למינהם

, ליפופים של מנועים וכדומה,משתמשים במכשיר מגה אומטר או בספה עממית מגר.למה:? כי היתנגדות בין סלילים או היתנגדות בין מוליכים

במעגלים תקינים צריכה להיות אין סופית תאורטית או גבוה מאות אשר נמדדת לא באומים בודדים אלה במגה אומים (אחרת אנו מקבלים קצר—היתנגדות השואפת לאפס) עם מכשיר אום מטר רגיל לא ניתן לבדוק ערכים כאלו , זליגה (לא קצר מלא) כתוצאה מבידוד לקוי , נוצרת

כאשר עובר זרם דרך מוליך במתח מסוים (מתח הרשת למשל 230V), זליגה זו עדיין לא גורמת להקפצת הגנות בקו ח”א(עדיין לא קצר) ,אך

תקפיץ הגנה אחרת –פחת. לכן על מנת לאתר קו לא תקין משתמשים במגר, מכשיר זה מדמה מתח הרשת ,מזרים זרם בקו הנבדק

(לחיצה על לחצן בדיקה) כתוצאה סופית, אנו נקבל את ערך התנגדות של הקו הנבדק , ישנם תקנים ברורים לגבי ערכים המתקבלים



א) רשת קיימת –מתקן ישן ,מקסימום המותר עד ל0.25 מגהאום( בלאי סביר)

ב)מתקן חדש– 1–מגה

ג) ליפופי מנעים מעל 1-1.5 מגה

ברשת מתח נמוך עד 1000V מבצעים בדיקה כאשר המכשיר מקויל ל500V

בדיקה מתבצעת תמיד בין מכשיר הנבדק או קו ולגוף (ארקה) ז.א בין אפס של קו הנבדק ולארקה ובין פאזה של אותו הקו לארקה.

תמיד יש לדאוג לניתוק מכשרים אלקטרונים רגשים מהקו הנבדק!

מקווה שלא סיבכתי..:-)

אלכס

תודה.אבל למיטב ידיעתי נאמר לי שבדיקה למשל מדחס אסור שיעבור את ה0.5M אם זה עובר אז המנוע לא תקיו

אני אפילו החמרתי ,אני טוען שהיתנגדות בין הסלילים בבדיקה ע” מגר לא תירד מ1 מגה…

פחות מ1 מגה יש חשש לפריצה מתקרבת .

כאחזקה מונעת אתה בוחר או מנהל אחזקה או כל גורם מוסמך אחר וקובע מתי לטפל במנוע זה או אחר לפני שהוא

ישרף (יתקצר לגמרי) אני לא נותן לרדת מי 1 מגה, אחרים מוכנים להגיע לחצי מזה כלומר .0.5

1. באיזה עומק יש לתקוע את האלקטרודה?

2. האם צריץ להגן על האלקטרודה בצורה כל שהיא- כמו ביטון או שניתן לכניסה לאדמה מחוץ לרפסודה?

3. במידה ושטח הרפסודה הוא 13X13 מטר, האם מספיק לתקוע 8 אלקטרודות?

4. כיצד מחברים בין האלקטרודות- כבל או ברזל 10\12ממ?

תודה,

מושיק.

קודם לא ידעה לי גודל החיבור למבנה? בהתאם לגודל ניתן להארך ולבחור בסוג ההגנה, ללא ארקת יסוד

יותר קשה לקבל ערך LT נמוך. ואולי ותצתרך לשקול לבצעה איפוס, אז הדברים קצת מסתבכים.

אם גודל ההספקה הוא סטנדרתי, כגון 25*3 או 40*3 יתר קל לקבל ערך LT הדרוש רק ע” אלקטרודות מקומיות.

על כל מקרה אני היתי מכין את המבנה לשיטת האיפוס.

ידוע שללא ארקת יסוד ,קיימות מגבלות די נוקשות לביצעה והם:

א) אלקטרודת ארקה מקומית

ב) פס השוואה שאליו יחוברו כל השרותים מתכתיים

ג)רצוי לבצעה טבעת גישור הקפית

ד)התנגדות של אלקטרודה או טבעת גישור כלפי מסה כללית של האדמה לא תעלה על 20 אום

קיימות שני סוגי אלקטרודות —אנכית בצורת מוטנחושת או מוט פלדה בקוטר שלא יקטן מי 13 מ”מ

ואלקטרודה “אופקית”— שזה בעצם חוט נחושת בקוטר 35 ממ”ר חשוף וטמון באדמה או פס פלדה מגולוון

50 *4 מינימום אורך לאלקטרודה כזאת הוא כ10 מטר.

לכן במקרה שלך היתי הולך על ביצוע של טבעת גישור הקפית מסביב למבנה ע” חוט חשוף של 35ממ”ר

מרתך שני קצוות ( לולאה) ומוצאי יציאה 1 או אפילו 4 בכל פינה אחת ומתחבר לפס השוואה.

לביטחון תוכל גם לתקוע אלקטרודות אנכיות ולהתחבר ע” ריתוך לטבעת שביצעת

בשיטה זו ערך LT לחיבור סטנדרטי כמעט מובטח

אם תרצה לבקש איפוס מ ח”ח תצתרך למדוד עם מגר אדמה את התנגדות של המערך האלקטרודות לבין האדמה

כפי שכתבתי קודם לא יותר מ20 אום

אלו המלצות שלי בלבד , על פי החוק

בהצלך

אלכס

החורף הגיע ועימו גם סופות הברקים והרעמים.

לאחר עיון בפורום לא ראיתי שום התיחסות למגני ברק.

האם יש מוצרים ממולצים ?

---

Siemens is the best

קודם כל נבחין בשני סוגים:

מגן ברק-מורכב על גג המבנה ומשמש מוליך ישירות לאדמה, בעת פגיעת ברק.

מגן מתח יתר- רכיב שלרוב קרוב לצרכן או בלוח החשמל, שמגן גם במצב מסוים של ברק. כי ברק הוא בעצם מצב של עליית מתח.

השואל הוא חשמלאי או אזרח שמתענין

ראשית, השואל הוא אזרח חשמלאי שמתעניין.

ולעניין,

לגבי כולא ברק – מוט הבולט מעל למבנה ומחובר ישירות לאלקודת הארקה עצמאית.

הבנתי שינשם שני סוגים: אקטיבי – בעל פוטנציאל משתנה המתאים לסוג האקלים לחץ טמפ’ וכו’.

פסיבי – “סתם” מוליך מתכתי הבולט מעל פני השטח ומוארק עם מוליכים בעלי שטח חתך גבוה.

לגבי מגן מתח – נגד משתנה המקטין את התנגדותו עם עלית המתח (MOV).

האם יש לחבר אלקטורדת הארקה נפרדת לזאת של פס השוואת פוטנציאלים ?

ובכלל, איכן ניתן למצוא חומר על הנושא ?

תודה מראש.

---

Siemens is the best

כל נושא של הגנות הברקים הוא די מורכב וברובו מסתמך על נתונים גאופיזיים, מיקום גאוגרפי של המתקן ,עבורו מתכננים הגנות

סטטיסטיקה של פגיעות או נזקי הברק בשנים העברו בקרבת המתקן הנבדק ורגישות אסטרטגית של המתקן ,ורק אז נגשים לתיכננן

את צורת וסוגי ההגנות.

באופן מוחלט… אין הגנת 100% כנגד פגיעה ישירה אך ניתן להתגונן כנגד תוצאות לוואי של הפגיע

כגון מתחי יתר אשר מופעים ברשת חלוקה ובקוי תקשורת כתוצאה ישירה מפגיעת הברק אפילו במרחקים של קילומטרים

מתחי יתר האלו נמדדים באלפי וולטים וגורמים לשריפה מיידית של כל ציוד חשמל או תקשורת באותם הקוים.

לבנות מערך הגנה כולל את כל מרכיבי ההגנות עולה הון–לכן נפעיל שיקול דעת ונבחר בסלקטיביות:

אם אנו נמצאים באזור שלא פעיל כל כך מבחינת הברקים– כגון שפלה, משור החוף , אזי אין טעם להשקיעה בציוד שעולה הון להגנה.

לכן נוכל לוותר על הגנה כנגד פגיעה ישירה ,כגון כולאי ברק למנהם ומערכת הולכה( במיוחד בית פרטי ונמוך קומה)

,ונתמקד בהגנה בלוחות ראשיים ובמערכות תקשורת בלבד.

קיימים 3 סוגים של אביזרים להגנות כנגד ברקים ונחשולי מתח בקו. TYPE או CLASS 1 מתאימים ומשתמשים בהם כהגנה ראשית בלוח ראשי והוא נעוד להנחתה ראשונית של זרם גבוהה (כתוצאה מפגיעה אפשרית ישירה) לא אכנם למספרים כגון זמני תגובה וזרמים,לאחר מיכן מתקנים בלוחות משנה אביזר של CLASS 2 אשר מוריד (מנחית) עוד יותר את זרמים ומתחים שהגבלנו במקרה ראשון,ואלו בעצם המתחי יתר או נחשולי מתח אשר נוצרו מתופעת הברקים. לאחר מכן בא הגנה עורפית נוספת

CLASS 3 .כל הגנות הללו מאוד יקרות ולכן בוחרים בבתי מגורים בהתאם לסכנה המוחשית לפגיעת הברק. ברוב המקרים בדרך כלל משתמשים ברכיב של CLASS 2 אשר מגן רק מתופעת מתחי יתר ולא מפגיעה ישירה.

להגנה על רשת תלת פאזית בוחרים ברכיב (לפי קטלוג היצרן) המתאים לסוג הארקה הקיימת בבית לארקת הגנה סוג אחד,לאיפוס סוג אחר וכך הלה.קודם יש צורך לאבחן את סוג הארקה ובהתאם לבחור רכיב.

רכיבים לרשת תלת פאזית מתחלקים לשניים:1 מודול 3+1 (3פאזות +אפס) כיחידה אחת עם דיגלון, דיגלון החליף צבע, סימן שהגנה עבדה ויש צורך להחליף כל היחידה 2) 3+1 נשלפים ז.א כמו 4 רכיבים נפרדים אך מקושרים ביחד במקרה כזה על כל אחת נימצא דיגלון ורק מחליפים רכיב אחת אשר פעל. רכיב זה יקר בערך ב25% מרכיב הראשון.שווה לשקול.

לגבי ההתקנה: החשמלאי המתקין חייב להקיר בסוגי וצורת ההתקנה הנכונה

אין לחבר אבזר של הגנת כנגד מתחי יתר לפס ארקות בלוח חשמל,אלא לחברו לפס השוואה ראשי ,קוץ של ארקת יסוד,או לאלקטרודה נפרדת

אני צריך לחבר פחת תלת פזי אחרי מפסק ראשי תלת 3X20

האם משנה כמה אמפרז’ יהיה הפחת?

תודה

כלומר, אם ישנו מאמ”ת של 20 אמפר אז הפחת אמור לעמוד ב- 20 אמפר או יותר.

מכאן שניתן להשתמש בכל פחת : 25 אמפר , 40 אמפר וכו’.

בנוסף ישנה רגישות לזרם דלף של ממסר הפחת. הרגישות הנפוצה 30 מילי-אמפר (אלפיות האמפר).

הנתון הזה אומר שכאשר ינו הפרש של 30 מילי-אמפר או יותר אז ממסר הפחת קופץ – אין קשר לזרם במעגל (או ללוח).

מקווה שהנקודה ברורה.

---

Siemens is the best

כפיר,הפורום זה נועד לתת פתרונות ותשובות ברורות ועד כמה שאפשר מקצעיות

ברובם,התשובות שלך לא ברורות, מבלבלות בין המוסגים ולרוב לא נכונות,

לא תמיד חייבים לענות בכל מחיר!!

אין כאן שום דבר אישי, רק ביקורת של בעל מקצעה

העם צריך בארון תעשיתי , עם מפסק ראשי של 3*80A ,.

ידית הפעלה, שניתן להפעילו ולהפסיקו כאשר הדלתות סגורות.

אם זה מתקן תעשייתי אז צריך (לכיבוי חירום עם שילוט).

אם הדלות ננעלות ויש צורך במפתח כלשהו אז חובה להתקין (לכיבוי חירום).

---

Siemens is the best

מבחינת החוק היבש -לא.

לפני שנים רבות כאשר הלוחות היו עם נתיכים היתה דרישה כזו.

כיום הדרישה לידית מצמד תלויה בעיקר מול יועץ הבטיחות של האתר.

הרי אין הגיון שכדאי לפתוח את דלתות הלוח לטיפול אחזקה בדיקה וכל דבר נדרש ננתק את כל המתקן המוזן מהלוח.

החוק מחייב לסמן בברור את המפסק הראשי בלוח.

איך בודקים אם מגר הסבר בבקשה

בדיקת מגר-או בשמה המקצועי בדיקת פריצת בידוד.

בודקים בין הארקה לאפס ובין הארקה לפאזות.

אין לבצע את הבדיקה בין אפס לפאזות.

הבדיקה מתבצעת לרוב בצורה הבאה מרימים את כל הציוד מיתוג בלוח.

מחברים פרוב אחד קבוע בפס הארקה , פרוב שני לפס אפסים ולוחצים טסט במגר, חוזרים על הבדיקה -הארקה מול כל פאזה בנפרד.

בנושא בעיות זה כבר עולם אחר של מציאת תקלות.